ככה, בשקט בשקט והיסטריה גמורה הספקנו לעבור לדירה משלנו.
ביום רביעי בצהריים נכנסנו לדירה של אחד החברים שעזב את דירתו (עכשיו דירתנו) לתל אביב. הבית היה מטונף, אבל ידענו למה אנחנו נכנסים.
זה היה עשרה ימים לפני שהחוזה שלנו מתחיל רשמית (ב15), ובמקום לשלם סבלט פשוט וויתרנו על מנקה מטעמו ושילמנו בשבילו חשבון חשמל.
המובילים הגיעו בארבע בדיוק כמו שהם אמרו, והמנהל שאל אם אנחנו מעשנים והלך להביא חתיכה יפה מהאוטו שהספיקה לשני ג'ויינטים. נתנו לו
טיפ למרות שלא הובלנו כלום.
קרצפתי כל כך בראבק עד שהתעוררתי ביום חמישי בארבע לפנות בוקר עם כאבים בכל צד ימין שגרמו לי לבכות. הרצפה הייתה שחורה מטינופת
והייתי צריכה לעשות ספונג'ה שלוש פעמים לכל מרצפת בשביל שהיא תחזור לצבע נורמלי. ניקינו כל חדר בנפרד למרות שזו דירה בלי חדרים.
המטבח היה הראשון להיכנס לסדר. אורן תרמה לנו לפני שהיא עזבה מיקרוגל טוסטר אובן וקומקום, ואחותי קנתה לנו לדירה כירה חשמלית ממש
מדהימה שמזכירה אינדוקציה. קיבלנו סירים ומחבתות, ואחרי ריב דרמטי עם אבא שלי והתנערות טוטאלית שלו מכל ניסיון סיוע הוא בסוף עזר.
סימס לי ביום חמישי אם יש משהו שחסר לנו מבחינת חומרי ניקוי, אז סימסתי לו בחזרה שבינתיים אנחנו מסתדרים והמון תודה. הוא לא הסתפק בזה
ושאל במה כן הוא יכול לעזור. הוא עבר בדירה עם סט של 18 צלחות, 24 סכו"ם כוסות לשתייה חמה וקרה ושני סירים שווים עם מכסה סיליקון.
חברה שלו שלא דיברה איתי מאז יום ההולדת שלי חזרה להגיב אלי בנחמדות, אז אני בסדר עם זה בינתיים.

ביום חמישי בערב קנינו מזרן (הוא היה במבצע, אז לקחנו את מה שהיה בתצוגה וביקשנו הנחת סטודנט ובסוף יצא לנו 2,300 ש"ח שזה לגמרי כביל)
ומאז אנחנו ישנים בדירה. אתמול הגיע טכנאי להתקין לנו אינטרנט והיום הבאנו מחשבים ושולחנות, וזהו, אנחנו בתהליכי התמקמות מתקדמים.
ביום חמישי הולך להגיע חתולי חמוד שאני מאמצת מאומנה. לא סיפרתי לכם כלום, אבל ביום ההולדת החבר הפתיע אותי במתנה של קערת מים לחתול
וקולר מיוחד ואמר לי שמתי שאני ארצה להביא חתול, הוא נותן את ברכתו. אני מחכה לזה כבר, יצור קטן שיסתובב לי בין הרגליים ויאהב אותי כמו
משפחה אמיתית. 

לא הכל גן עדן מושלם. יש לנו ריבים ואנחנו עדיין מנסים להתרגל לחיות ביחד, לפעמים זה מעיק ולפעמים זה קסום. יש בניינו תקשורת טובה
והרבה כנות, ובתכלס, אחרי תשע חודשים, זה מה שבאמת חשוב.