יפה יפה, הגענו כבר לעשר פרקים!

אני רק מזכירה לכם, במקביל אני מעדכנת עוד סיפור חמדמד ששמו "שתולה" וכבר יש בו שני פרקים, אתם מוזמנים להכנס דרך הרשימות.

העניינים שלנו בסיפור מתחילים להתפתח, ולאט לאט תראו איך אנחנו מתקרבים לסוף. (יהיו נראלי בסביבות ה - 18- 20 פרקים..) אחרי זה נראלי אם יהיה שווה לעשות עונה חדשה או להתחיל סיפור חדש, כי מתישהו הסיפור הזה יהיה חרוש מידי, לא?

פרק 10 - הגורל.

הנשיקה הזאת בילבלה את מאיה עוד יותר, היא ניסתה להראות אדישה, אבל, קווין, סאם, סאם קווין,שניהם?

אויי מה תעשה לעזאזל?!

בראשה היו תמונות שלה עם קווין,מבלים,ביום שבו נפגשו...

אבל הראש שלה חילק חצי חצי ובצד השני ראתה תמונות שלה עם סאם.

נו באמת, במי תבחר?

~  ~ ~ ~

** שיר מומלץ להפעלה מעכשיו **

דפיקות בדלת נשמעו,ואני כמובן רצתי לפתוח.

"את קרין כהן?" שאל אותי שליח דואר שמנמן ונמוך.

"כן" חייכתי וחתמתי על טופס הקבלה,הוא הושיט לי חבילה ואמר

"יש לך חבילה מג'ו ג'ונאס... כבוד גדול לך!" והלך.

ג'ו שלח לי חבילה? מה כבר יכול להיות שם? לפתוח? לא לפתוח?

פתחתי בזהירות את החבילה ושם ראיתי קלטת וידאו ואיתה מצורפת מעטפה שרשום עליה "לקרין".

פתחתי את המעטפה והתחלתי לקרוא את המכתב.

"לקרין, מה קורה? זה ג'ו! את בטח שואלת מה יכלתי לשלוח לך.

למכתב הזה מצורף שיר שכתבתי עלייך והייתי אמור לשיר לך אותו בהופעה אז..

אבל הגורל ביטל אותה.

חתכתי את החלק של השיר מהקלטת של החזרה הגנרלית.

הגורל מוזר כלכך,הא? מצד אחד,הוא מפגיש ביננו בלי סוף ומצד שני מרחיק בנינו,מה הוא רוצה?

אחרי שתסיימי לשמוע את השיר,תקראי את המכתב השני שבמעטפה.

שלך, ג'וזף אדם ג'ונאס.

ג'ו כתב לי שיר? דמעות החלו לשטוף את פניי.

למזלי בבית של מאיה היה וידאו ישן, והכנסתי אליו את הקלטת במהרה.

ראיתי בוידאו את ג'ו עם גיטרה, מה?! אבל ג'ו לא יודע לנגן!

הוא למד במיוחד בשבילי! הדמעות המשיכו ליפול וליפול...

הוא שר :

When you look me in the eyes,

And tell me that you love me.

Everything's alright,

When you're right here by my side.

When you look me in the eyes,

I catch a glimpse of heaven.

 I find my paradise,

 When you look me in the eyes.

[הערת מערכת: ג'ו ג'ונאס לא כתב את השיר הזה, זה שיר מפורסם שלהם אני יודעת.. When you look me in the eyes,  סורי לבאס אותכם אבל אין לי זמן להמציא שיר שישמע נורמלי.]

זה שיר כלכך יפה...

הגורל אכזר כל כך לפעמים... עכשיו למשך זמן לא ידוע ג'ו משותק למיטה, וישר כשהגעתי לפה כעסתי עליו.

כשהיינו ילדים היינו כמו אחים, ולא יותר.

מיהרתי לפתוח את המעטפה השנייה.

כל מה שיש לי להגיד עכשיו -

א נ י  א ו ה ב  א ו ת ך !

וסליחה על הכל.

תסלחי לי?

אם כן - את יודעת איפה אני ומה הפלא שלי.

מחכה לך,

ג'ו.

כל כך התרגשתי, גופי רעד מצמרמורת.

מהיום שבו הכרתי את ג'ו חיבבתי אותו...אבל לא חשבתי שגם הוא מרגיש משהו.

רצתי לפלאפון שלי ישר,

 ולא - עדיין לא התקשרתי לג'ו,אלה למאיה ומיילי,מאיה לא ענתה [כמובן] אבל קבעתי עם מיילי פגישה בדחיפות ורצתי לשם , מתרגשת כלכך... כשיש לי כלכך מה לספר...

When you look me in the eyes,

And tell me that you love me.

Everything's alright,

When you're right here by my side.

When you look me in the eyes,

I catch a glimpse of heaven.

 I find my paradise,

 When you look me in the eyes.

השיר נוגן לי בראש ללא סוף...

~ ~ ~ ~

מאיה התרחקה מסאם במהירות.

"הפעם תורי להצטער, סליחה. זה באמת כנראה לא היה במקום." הוא אמר בלחש, כשמבפנים הוא כלכך שמח....

"תקשיב אני יגש ישר לעניין. יש לי בחירה לא לקלה בינך לבין עוד מישהו ואני באמת רוצה להיות כנה, עד שאני לא בוחרת באמת אל תלחץ עליי" אמרה מאיה אליו ואחרי דקה דממה הוסיפה "טוב אני הלכתי הנה מספר הטלפון שלי" והושיטה לו פתק עם המספר שלה.

"אתה מבטיח להתקשר?" היא חייכה.

"בוודאי!" אמר סאם, כלכך גאה... קווין הזה איטי כלכך שביום אחד הוא הצליח לסובב את מאיה ולגרום אצלה לבלבול. הנקמה שולטת בו ויוצאת לו מין העיניים.

אבל אולי זה בעצם הגורל? תוהה לו סאם. הרי מאיה היא במקרה ידידת נפש והאדם שקווין הכי רוצה לידו כרגע, וקווין היה במקרה בן זוגה של אחות של סאם שהיא במקרה מתה וסאם במקרה רוצה נקמה ומשתמש במקרה במאיה.

סאם לא יכול היה להגיד שהוא לא מרגיש כלום למאיה, וזה מה שהדאיג אותו.

~ ~ ~ ~

"את קולטת??" שאלתי את מיילי בצרחה אחרי שסיפרתי לה את כל הפרטים.

"יאאו!" היא צרחה וחיבקה אותי "למרות שאת לא שידרת שאת רוצה בזה כלכך... יש לך מזל שג'ו אמיץ מספיק..."

"כן. הוא הכי מדהים שיש!" חייכתי.

"רק עצה אחת אלייך - תזהרי ממנו. הוא בן ג'ונאס. את קולטת שהוא זרק את טיילור בטלפון? הוא לא העיז אפילו להגיד לה בפרצוף...ולי יש את הניסיון מניק...."

"אל תדאגי לי" חייכתי.

"את יודעת מה?" אמרתי לה "אני כלכך מאושרת שאני מוכנה לעשות את הופעת החימום שלך"

"מה??!?!" צרחה מיילי מתרגשות, "את גדולה!"

"חכי רגע - שכחת דבר אחד" היא אמרה בטון של משבית שמחות.

"מה?"

"ללכת לג'ו ולדבר איתו עכשיו!!!"

"תודה תודה תודה! ביי!" חייכתי וטסתי משם לבית החולים של ג'ו

~ ~ ~ ~

נכנסתי לחדר שבו היה מאושפז ג'ו בבית החולים כשהוא בדיוק ישן.

קירבתי כיסא מפינת החדר עד ליד מיטתו,התיישבתי והבטתי בו.

"בוקר אור ג'ו!" אמרתי בלחש אל תוך האוזן של ג'ו.

"אווי בוקר טוב..." אמר ג'ו ישר ואז קלט שאני זאת שאמרה לו את זה וצרח "קרין! זאת את!"

"כן,יש לי הרגשה כזאת שקוראים לי קרין..." חייכתי אליו.

"אז..ראית את הקלטת?"

"לא. ראיתי את הגורל שלנו. אנחנו מכירים מגיל 0. אחרי שעברתי דירה אתה התפרסמת ובמקרה פגשתי אותך סתם,בלי לחפש! השיר שהקלטת היה כלכך יפה וזה הוריד לי את האסימון..." אמרתי אליו.

"אני אוהב אותך." הוא חייך "מאוד."

"גם אני,אבל נתחיל לאט. יהיה לך ניתוח בעוד שבוע ואחרי זה כבר נראה" אמרתי אליו ואז התחלתי לשיר:

When you look me in the eyes,

And tell me that you love me.

Everything's alright,

When you're right here by my side.

When you look me in the eyes,

I catch a glimpse of heaven.

 I find my paradise,

 When you look me in the eyes.

הוא הצטרף אליי.. כאן זאת התחלה חדשה,מפנה דרך,צומת דרכים חשובה בחיי.....

והכל קבע הגורל. הכי נכון זה להקשיב לגורל לא?

אוקיי פעם אחת עשיתי לכם פרק ריגשי, אני מקווה שתהנו!

עריכה:  (30.3.09 שעה 17:45)

עושה רושם שלא ממש אכפת לי ממספר התגובות, כי אני לא מקפיצה ולא מפרסמת את הבלוג שלי בכל מקום,לא מגיבה יותר מידי אצל אחרים (שזה אגב לא נכון - עם המשתמש הזה אני לא מגיבה אבל יש לי משתמשים מבלוגים אחרים שאני מגיבה איתם למלא...) ובכל זאת אני משתדלת להגיב לכם הרבה, כי אני יודעת עד כמה חשוב לבלוגר הקטע של התגובות. אבל באמת שכן חשוב לי כל הקטע. אני לא מתחננת לתגובות אני רק מבקשת שמי שקורא את הסיפור הזה שיקדיש דדקה מזמנו ויגיב. כי אני יודעת שיש כאלה שקוראים ולא מגיבים (כבר כתבתי על זה פעם אחת ואמרו לי שזה נכון והגיבו.) קשה להשיג בלי להקפיץ תגובות בבלוג סיפורים ומי שמגיב הם רק גולשים שעם הזמן קראו את הסיפור, ואגב:

לקוראיי הסיפור הקבועים, אתם מדהימים!

אלה שמגיבים בכלל,ואלה שלא,אתם רוצים לשמח אותי? תגיבו.

העניין הוא שהצלחתי לאסוף לא מעט קוראים, וכשפרשתי הם לא חזרו,חלק מהם לא יודעים שאני חזרתי עם פרקים חדשים!

אני עושה הכל מחדש, אבל אני צריכה את העזרה שלכם.

זהו, תודה!

3>