נשאר עוד יום אחרון באזרחות וברביעי הצבא לוקח אותי.
משום מה אני לא חוששת וגם לא מצפה יותר מדי
לא פוחדת אבל גם לא במיוחד רוצה שזה יגיע.
מי האמין שאחרי שנה שלמה של חופש אפריל באמת יגיע.
זה נראה רחוק כל כך כל הזמן וגם עכשיו כשנשארו עוד יומיים זה נראה רחוק אבל מתחיל להיקלט לאט לאט.
שינוי רציני...
מוזר...
אבל הגיע הזמן!
משום מרגיש לי כאילו לא ניצלתי את הזמן מספיק אבל זה סתם הרגשה טיפשית שתעבור מהר כי עשיתי כל כך הרבה.
קשה לי נורא להתמקד בכל עיניין הגיוס הזה. בראש שלי עוברות כ"כ הרבה מחשבות שאני לא מסוגלת לשתף עם אף אחד.אני לא יודעת למה כי באמת שהצלחתי להפתח בזמן האחרון אבל כרגע רצות לי מחשבות בראש שאני פשוט לא מסוגלת לדבר עליהן, לא מסוגלת לכתוב אותן כאן... פשוט לא מסוגלת...
מהן, אני באמת פוחדת.
הצבא הזה יפתח לי דף חדש.
אני בטוחה שזה יעזור לי לראות דברים קצת יותר בפרופורציה שזה יהיה מעולה.
אז יאללה,
בהצלחה שיהיה לי...
קדימה לשנתיים חדשות ואולי יותר.