לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

ואחרי ככלות היום .


Avatarכינוי: 

בת: 29

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

תחושות .


אני מצפה מאנשים יותר מידי.מצפה מהם שיחזירו לי את אותה כמות האהבה והנתינה כפי שאני מביאה להם.

אני מצפה מהם שיעזרו לי כשיהיה לי רע,שהם ישמחו אותי כשאני עצובה,כשיצחקו איתי כשטוב לי.שיאהבו אותי כפי שאני אותם.

"רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה" אני כבר לא בוכה על חלב שנשפך,ולא על חבר או חברה שהלך.

לפעמים אני מתעצבנת על שטויות,על דברים שלא כ"כ קשורים אליי,או על הדרך שבה אנשים מתנהגים.

אני לא חושבת שאפשרי לתקן את הכל שבי.לשנות את עצמי לגמרי,כי אחר כך אני אלך לאיבוד.

אולי אני צריכה לקבל את עצמי כפי שאני ופשוט לנסות ולשפר את הדברים הפחות טובים.

ההרגשה הזאת משנה אותי לפעמים,משנה את הדרך שבי.בסה"כ אני בסדר,בסה"כ אני מופרעת.בסה"כ אני זאת אני.

להתנתק מכל רגע מציאות,לקחת נשימה ארוכה,ולחכות.לחכות לרגע שבו אני אשכח מהכל,אינני חושבת כך.

הזמן יכול לרפות את הכאב,אבל לא את כולו.אני בטיפול של עצמי.אני רצה.מחייכת.משתגעת.מתאהבת.נושמת.מסתדרת בחיים.

כל כך הרבה מילים,כל כך הרבה דברים מיותרים.כל דבר שעשיתי בחיים או שקרה,הוביל למלא דברים.דבר מוביל לדבר.

משמעות אחר משמעות.נשיקה אחר נשיקה.אהבה אחרי אהבה.בני אדם אחרי בני אדם. ואני?

אני הולכת לי.חושבת.מדמיינת.עושה.נעלמת בחשכה ולפעמים גם באור.רחוקה מהבית,מנסה למחוק את הדרך חזרה.

אני מנסה לאתגר את עצמי במכשולים,או בדברים טובים.הלילות משגעים.אנשים מתפרעים.אולי אני זורמת עם החיים ואולי לא.אף אחד לא יודע באמת.

עם הגיטרה,אני רוצה להפסיק.זה כבר לא משהו אישי שלי עם עצמי.זה נהפך לאטרקציה.להשמעה ציבורית של כל החברים.

המוזיקה שלי הן הדמעות של האחרים.הן החיוך של האנשים.

אני עייפה,כל כך עייפה.מנסה להגיע לטיפה של שקט ושלווה.אני כבר מדברת על זה יותר מכמה שנים טובות,אז מתי זה יגיע?עד מתי אתם אומרים.. ?

אין לי תשובה ברורה.אולי כשהכל ייפסק אי פעם,אולי כשאני אגדל וארוץ לי בלי בריחה מיותרת,הכל יתבהר והמציאות תיהיה לטובה יותר.

אני כן מאושרת וכן טוב לי.ככה אני אומרת לעצמי.החיוך לא נעלם סתם,החיוך גם לא שם סתם.

אני מתוסבכת עם עצמי.יום אחד אני אמצא אותי.יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש,משהו ישתנה.משהו יתגלה.

ובינתיים? אני ממשיכה,לומדת על עצמי ועל האחרים,מכירה אנשים חדשים.מטיילת.נפגשת.מנסה.וחייה את החיים בצורה הכי פשוטה שיכולה להיות.

להשתגע זה לא בהכרח לבלות.אפילו לשים מוזיקה טובה,לשבת עם חברים וסתם לראות סרט בבית,זה גם תחושה טובה .. (:

 


נכתב על ידי , 31/7/2010 19:37  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למחשבות. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מחשבות. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)