זהו..הוא עזב..
לא יודעת מה להגיד.....זה כזה תחושה של בדידות ו..ועצבות נוראית..אין לי כוח יותר לבכות זהו התייבשו לי כל הדמעות..
לא הספקתי להיפרד ממנו כמו שצריך..להגיד לו שאני אתגעגע אליו ושאני אחשוב עליו ו..ושאני דואגת לו..ושאני מקווה שהוא ימצא חברים חדשים ו....ושלא ישכח ממני.......
והכי חשוב..שאני שונאת את חברה שלו..למרות שהם נפרדו היום כי בכל זאת..הוא עוזב אז..למה שהם ימשיכו להיות חברים?..במילא לא סבלתי אותה.
היום..זה הפעם הראשונה שראיתי אותו בוכה..הייתי בשוק..הוא תמיד ילד כזה חזק ומופנם ולא מראה את הרגשות שלו לאנשים..
והיום דקה לפני שהוא הלך..הוא הסתכל עלי מהחלון האחורי של האוטו ועשה לי שלום...ואני בטוחה שהוא בכה..100% !!
כשהיינו קטנים..
ההורים שלנו קנו לנו מין מכשירי קשר..היינו בערך בני 5..ומאז אם אנחנו צריכים משהו אחד מהשני אנחנו מדברים דרך המכשיר קשר.
אז היום..הוא לקח אותי לצד..כי את כל אחד הוא לקח לצד ודיבר איתו בנפרד..
אז הגיע תורי..הוא לקח אותי לצד ואמר לי : טווב..אז אני חושב שאין לי מה לעשות במכשיר קשר הזה יותר..אני רוצה שתשמרי לי עליו..
ואני כזה : מה?! אין מצב הוא נשאר אצלך!! אפילו שלא נדבר בו..לפחות שיהיה זכרונות.
אז הוא אמר לי : תמיד יהיו לי זכרונות ממך.אף פעם אני לא אשכח אותך.
אז אמרתי לו : נשבע?
אז הוא אמר לי : נשבע בזרת שלי!
אז