לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Life Happens


על משפחתיות מורחבת. חלק מהמשתתפים פסיכופטים יותר, חלק פחות. נקווה שנעבור את זה בשלום...

כינוי:  מורטישה

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2009

אני? כלבתא?


  

אף פעם לא הצגתי את עצמי כשרה אמנו מכניסת אורחים (ע"ר), אף פעם לא הכרזתי שאני אוהבת את הבריות ואף פעם לא הראיתי את עצמי כממי הלאומית..

אני חושבת שמעמדי החברתי נמצא על קו התפר של ביקורתית למדי (יש שיאמרו כלבה, ע"ע הכותרת) וסוציומאטית..

 

אני גרה במושב לא גדול, 130 משפחות פלוס מינוס. לא באתי לכאן למצוא את חברותיי הנשמות התאומות שלי וגם לא באתי לכאן על מנת שיהיו לי 130 חברות.

אני חיה את חיי במושב ומגיעה לכל הפעילויות הקהילתיות. יש לי 4-5 חברות טובות שאני יכולה לסמוך עליהן ולבקש מהם עזרה בכל תחום.

ויש כמה שהייתי דווקא בקשר איתן והיום אין לי בכלל מה לומר להן..

אחת למשל, דווקא נחמדה. נקרא לה משי.

אבל משי התחילה "לקפוץ" לבקר 3 פעמים בשבוע לא כולל שבתות וחגים. ואני טיפוס לא נחמד למדי שמאד קנאי לשקט שלו (במיוחד שיש לי 3 רעשנים משלי) ומפעם לפעם היה קשה לי לשים הבעה של "איזה יופי שבאת" כל פעם שמשי היתה מגיעה.

היתה גם איזו שבת שהיא הזמינה אותנו לארוחה ואני פשוט התחרפנתי שם..

לא שאני חולת ניקיון או משהו כזה אבל הבן שלה פשוט דיכא לי את התיאבון לגמרי. הוא בן שנה וחצי ולא הפסיק לדחוף את הידיים שלו לכל הצלחות עם הסלטים על השולחן. כאילו – מי יכול לחשוב על לקחת מזה לצלחת שלו?? וההורים שלו? גורנישט. לא מזיז להם שהוא מפשפש בתחתית הקעריות. לא אמרו לו מילה.

אחרי שסיים לסחוט את החצילים ולמרוח אותם על הפרצוף שלו, המשיך לסלון מבלי שאף אחד ירוץ אחריו ומינימום ינגב לו את הידיים..

בכלל, כל הרצפה היתה מלאה אוכל מעוך איפה שהוא ישב וגם איפה שלא..

אח"כ משי הניחה אותו עליה והמשיכה לאכול. תוך כדי שהיא מדברת איתנו, הילד מדי פעם דוחף לה יד לתוך החולצה. משי ממשיכה לצחקק ואחרי שהילד כבר בחפירות ארכיאולוגיות עם החצילים בתוך החולצה שלה, היא מבקשת ממנו להוציא את היד כי זה לא יפה. אגב, תוך כדי שהיד שלו בפנים היא ממשיכה לדבר איתנו כאילו הכל כרגיל והשיחה נמשכת.. הסתכלתי על בעלי לראות אם גם לו זה נראה מוזר..

בקיצור, אני סיימתי את הארוחה הזאת בבחילה לא קטנה ומאז אשכרה קשה לי בכלל לדבר איתה.

שלא לדבר על להזמין אותם לארוחה אצלנו.

 

ועוד חברה – הבית שלה ג'יפה, הרצפה דביקה, תריסים לא נוקו 4 שנים פלוס כל הזמן יש לה עכברים והיא לא מבינה למה.

ועוד חברה – הבת שלה בת השנתיים וחצי יכולה להסתובב בחוץ חצי שעה עד שעה מבלי שההורים שלה יחשבו שהם צריכים לצאת לחפש אותה כי אולי תפס אותה איזה בדואי או דרסה אותה משאית מאלו שנוסעות 70 קמ"ש במושב.

ועוד חברה שבטוחה שהיא התגלמות מאמא טרזה של שנות ה- 2000 ורק לשמוע את הטון דיבור שלה בא לך לדפוק לה איזו ראסיה.

ועוד חברה שמפנקת את הילדים שלה בצורה שלי היא קצת מוזרה.. הם היו צריכים ללכת ברגל באיזו שבת אחת במשך שעה לבני דודים, אז האמא, שריחמה על הבן שלה בן ה- 8 (!!!), הביאה לו עגלה שיוכלו לקחת אותו אם תקשה עליו הדרך... והקטן שלה, בן ה- 4, הוא זה שמחליט בבית מה הלו"ז ומי קובע.

רציתי לשלוח את הבן שלי לקייטנה עם הבן שלה, והאמא אמרה לי אתמול שהבן שלה לא ילך לקייטנה כי הוא לא רוצה. כאילו סליחה??? מי בכלל שואל אותו? למה אני לא עובדת ביולי??

 

בקיצור, אין לי כוח לחברויות כאלו.. אז כמו שאמרתי – יכול מאד להיות שזה בגלל שאני כלבה.

ואתם יודעים מה? אין לי בעיה עם זה כרגע. אולי מאוחר יותר תהיה, אבל כרגע ממש לא.

בחברות אני די בררנית.

 

שבוע טוב.

 

נכתב על ידי מורטישה , 27/6/2009 23:32   בקטגוריות החיים בכלליות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכון מצב


 

מכיוון שלא עדכנתי יובלות, להלן תמונת מצב עכשווית:

 

- עדיין גרים במושב

- תותי בן 8, לולי בת 6 ופיץ בת 4

- בן זוג חי וקיים

- אני בהריון. אחרון!

- עדיין שוכרים בית, עוד לא בנינו על השטח שלנו

- הורי בנזוג עדין מעלים את הסעיף בכל הזדמנות ("נו, אז מתי תבואו?????" - "אבל חמות, הרגע היינו אצלכם שבת שלמה!!!!!)

- ההורים שלי, משלא הצליחו לחוות את תסמונת הקן הריק (אחי עוד תקוע להם בנשמה), קיבלו הצעה ממקום העבודה של אבא שלי לרילוקיישן לאוסטרליה ל 3-5 שנים והסתערו בהתלהבות.. יוצאים ביולי.

- מסיימת את תפקידי בפרויקט שהתחלתי לפני 3 שנים ועתיד להסתיים בסוף יולי. אני שוקלת לקחת אבטלה עד הלידה וכך זה לא יפגש לי בדמי הלידה (הולכים לפי 3 תלושים אחרונים ולא דמי אבטלה). זה גם יוצא טוב כי באוגוסט כבר אין מה לעשות עם הילדים כאן.

- עדין קונה ה-מ-ו-ן בגדים... גיליתי מעצבת לבגדי הריון בבזל בת"א והסתערתי בשבוע שעבר על הסייל בחנות שלה..

וזהו בעצם.

 

ומה חדש אצלכם??

 

 

נכתב על ידי מורטישה , 10/6/2009 09:32   בקטגוריות החיים בכלליות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלי ידיים


 

היינו לא מזמן בבית מלון עם הילדים - הורי הבנזוג הזמינו אחרת לא הייתם מוצאים את המילה ילדים ביחד עם היינו במשפט בקונוטציה כזו..

בכל אופן, הבת שלי הלכה לשירותים בלובי (כי למה להשתמש בשירותים בחדר אם אפשר לעשות במקום קצת יותר ציבורי ומג'וייף?)

ומה ששעשע אותי זה שהיא קראה לי לראות את הסימן על השירותים-

"תראי אמא - זה לא שירותים רגיל, זה שירותים לאנשים בלי ידיים!"

וואלה צודקת..

 

 

 

 

נכתב על ידי מורטישה , 8/6/2009 20:18   בקטגוריות במילה אחת - לולי!  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





3,901
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למורטישה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מורטישה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)