לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Life Happens


על משפחתיות מורחבת. חלק מהמשתתפים פסיכופטים יותר, חלק פחות. נקווה שנעבור את זה בשלום...

כינוי:  מורטישה

בת: 48

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½!. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בלי ידיים


 

היינו לא מזמן בבית מלון עם הילדים - הורי הבנזוג הזמינו אחרת לא הייתם מוצאים את המילה ילדים ביחד עם היינו במשפט בקונוטציה כזו..

בכל אופן, הבת שלי הלכה לשירותים בלובי (כי למה להשתמש בשירותים בחדר אם אפשר לעשות במקום קצת יותר ציבורי ומג'וייף?)

ומה ששעשע אותי זה שהיא קראה לי לראות את הסימן על השירותים-

"תראי אמא - זה לא שירותים רגיל, זה שירותים לאנשים בלי ידיים!"

וואלה צודקת..

 

 

 

 

נכתב על ידי מורטישה , 8/6/2009 20:18   בקטגוריות במילה אחת - לולי!  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כלמיני


 

לולי (בת ה-3) הורגת אותי בחודש האחרון - כאילו נמצאת ברגרסיה של 4 חודשים כשהפיצית (היום בת 9 ח'), הייתה קטנה יותר.

שבוע שעבר היא לקחה 2 בובות פרווה גדולות של פו הדוב וקישקשה עליהם בטושים עבים!! בצבעים ירוק ואדום.

אח"כ ניסתה לשים לפיצית סיכות ראש (מסכנונה הקטנה, נתברכה ב-ה-מ-ו-ן שיער...) ותלשה לה כמה בדרך.

אח"כ טרקה את דלת הכניסה על הפרצוף של תותי וזה הצחיק אותה נורא.

אח"כ גזרה לעצמה ציפורניים (יותר נכון את האצבעות) במספריים שלהם.

הרביצה לשכנה בת השנתיים.

דרכה על ספר עם נעליים עם בוץ.

מתעקשת להיכנס לרכב דרך הדלת של תותי (למרות שהיא יושבת צמוד לדלת השניה) ותוך כדי דוחפת לו את הרגליים שלה בפרצוף,

אמרה לי שהיא לא תאהב אותי יותר - אבל לזה אני כבר רגילה!!

 

בקיצור- הילדה מחורפנת לגמרי. כל הסברים רציונלים שמה שהיא עושה זה לא בסדר, עולים בתוהו.

וזה לעיתים מצחיק אותי, כי כשאני לבד עם תותי והפיצית - אני מרגישה ממש בנופש, תותי מצחיק אותה, משחק איתה. אני שותה קפה, קוראת עיתון והבית רגוע ושקט.

איך שלולי נכנסת הביתה - סערת הוריקן! צרחות, צעקות, נעמדת על הטוסיק של הפיצית ששוכבת על הבטן וממלאה בטונות של רוק איזה צעצוע, שולחת יד לדחוף את תותי שבונה משהו בלגו - ואז מתחיל הבכי (פיצית) והצעקות (תותי) והצרחות (לולי) והבלאגן....

אשכרה. כולה נכנסה לולי - והרעש והבלאגן שהיא מביאה איתה, כאילו 18 ילדים גם יחד!

כבר מזמן רציתי ללכת לייעוץ איך להתמודד איתה. הילדה הזאת בטוח תברח מהבית כבר בגיל 10...

זהו. רציתי לחלוק...

 

ועכשיו- קצת פנינים בשביל לאזן את המצב...

תותי מעריץ את אבא שלו. הבנזוג, כל יום קורא בויקיפדיה על נושא אחר ואח"כ נותן הרצאה מקיפה לתותי. תותי מת על זה - סופג עד הטיפה האחרונה כל מילה וזוכר ה-כ-ל!!

הוא יודע מה זה הספקטרום האלקטרומגנטי, יודע אילו קרניים ארוכות יותר ואילו קצרות יותר - גמא, אינפרא אדום, אולטרה סגול..., יודע מהן היבשות ואם תראו לו מפת העולם - יראה לכם אותן, יודע איפה איי הגלאפגוס והוא כל הזמן שואל אותי מתי ניסע לשם כי הוא רוצה לרכב על הצבים הענקיים..., מכיר את שמות כל כוכבי הלכת, מכיר את כל האלים והסיפורים מהמיתולוגיה היוונית (הבנזוג מת על זה...), ורק עוד דבר נוסף אחרת זה יהפוך לפוסט מאד ארוך - תותי מת על הסרטים של שר הטבעות!! הבנזוג מעריץ את טולקין - ועכשיו העביר את זה לתותי.

בקיצור - חבל על כל מילה נוספת...

ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת... נעבור לפנינים -

 

אני (שבוע שעבר): תותי, ביום שלישי הקרוב - לא יהיה לך גן.

תותי: למה?

אני: כי יש בחירות.

תותי: את מי בוחרים?

אני: ראש ממשלה.

תותי (חושב קצת ואז אומר): אז בואי נבחר את אבא, הוא יודע הכל!

 

ממה של ילד!

 

 

נכתב על ידי מורטישה , 3/4/2006 10:30   בקטגוריות במילה אחת - לולי!  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סנדוויץ' אמיתית


 

לולי שלי - סנדוויצ'ית אמיתית!

מלבד העובדה שכל יום שהפיצית שורדת איתה, זה נס גלוי (אפרופו חנוכה ושות'), היא גם שואבת מאיתנו כמויות אדירות של תשומת לב.

בקיצור- (שימו לב איך התקצרו לי הפוסטים לאחרונה)

אתמול, ישבתי איתה וקראתי לה ספר. באמצע נמאס לה והיא הניפה ידיים והעיפה אותו בטעות לרצפה. היא לא הסכימה להרים ועוד המשיכה לרקוד עליו ריקודי סטפס. לאחר מכן פנתה במסעה לכיוון הבנזוג שישב על הרצפה עם תותי ולימד אותו לשחק שח-מט (והילד בן 4.5...). לולי נתמלאה קינאה, תפסה את לוח השח-מט והעיפה אותו ואת כל החיילים איתו.

הבנזוג התעצבן עליה ואמר לה ללכת.

אז לולי חזרה אלי.

ואני אמרתי לה - סליחה סליחה, אבל אמא עדיין כועסת שהעפת את הספר על הרצפה ועוד דרכת עליו!

אז לולי הלכה התיישבה על הספה בסלון, הסתכלה עלי ועם קול עדין וחלוש שאלה -

אז מי יאהב אותי?

 

(אם רק הייתם יכולים להיות שם, הייתם שומעים איך הלב שלי נשבר לפחות ל- 5 חלקים... ישר התנפלתי עליה בחיבוק, חייכתי אליה ואמרתי לה שכולם מאד אוהבים אותה, רק מה לעשות, היא מעלה לרובינו את הנרווים! אבל עדיין אוהבים אותה!

איזו ילדה מדהימה!!)

נכתב על ידי מורטישה , 2/1/2006 13:03   בקטגוריות במילה אחת - לולי!  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
3,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למורטישה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מורטישה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)