לולי (בת ה-3) הורגת אותי בחודש האחרון - כאילו נמצאת ברגרסיה של 4 חודשים כשהפיצית (היום בת 9 ח'), הייתה קטנה יותר.
שבוע שעבר היא לקחה 2 בובות פרווה גדולות של פו הדוב וקישקשה עליהם בטושים עבים!! בצבעים ירוק ואדום.
אח"כ ניסתה לשים לפיצית סיכות ראש (מסכנונה הקטנה, נתברכה ב-ה-מ-ו-ן שיער...) ותלשה לה כמה בדרך.
אח"כ טרקה את דלת הכניסה על הפרצוף של תותי וזה הצחיק אותה נורא.
אח"כ גזרה לעצמה ציפורניים (יותר נכון את האצבעות) במספריים שלהם.
הרביצה לשכנה בת השנתיים.
דרכה על ספר עם נעליים עם בוץ.
מתעקשת להיכנס לרכב דרך הדלת של תותי (למרות שהיא יושבת צמוד לדלת השניה) ותוך כדי דוחפת לו את הרגליים שלה בפרצוף,
אמרה לי שהיא לא תאהב אותי יותר - אבל לזה אני כבר רגילה!!
בקיצור- הילדה מחורפנת לגמרי. כל הסברים רציונלים שמה שהיא עושה זה לא בסדר, עולים בתוהו.
וזה לעיתים מצחיק אותי, כי כשאני לבד עם תותי והפיצית - אני מרגישה ממש בנופש, תותי מצחיק אותה, משחק איתה. אני שותה קפה, קוראת עיתון והבית רגוע ושקט.
איך שלולי נכנסת הביתה - סערת הוריקן! צרחות, צעקות, נעמדת על הטוסיק של הפיצית ששוכבת על הבטן וממלאה בטונות של רוק איזה צעצוע, שולחת יד לדחוף את תותי שבונה משהו בלגו - ואז מתחיל הבכי (פיצית) והצעקות (תותי) והצרחות (לולי) והבלאגן....
אשכרה. כולה נכנסה לולי - והרעש והבלאגן שהיא מביאה איתה, כאילו 18 ילדים גם יחד!
כבר מזמן רציתי ללכת לייעוץ איך להתמודד איתה. הילדה הזאת בטוח תברח מהבית כבר בגיל 10...
זהו. רציתי לחלוק...
ועכשיו- קצת פנינים בשביל לאזן את המצב...
תותי מעריץ את אבא שלו. הבנזוג, כל יום קורא בויקיפדיה על נושא אחר ואח"כ נותן הרצאה מקיפה לתותי. תותי מת על זה - סופג עד הטיפה האחרונה כל מילה וזוכר ה-כ-ל!!
הוא יודע מה זה הספקטרום האלקטרומגנטי, יודע אילו קרניים ארוכות יותר ואילו קצרות יותר - גמא, אינפרא אדום, אולטרה סגול..., יודע מהן היבשות ואם תראו לו מפת העולם - יראה לכם אותן, יודע איפה איי הגלאפגוס והוא כל הזמן שואל אותי מתי ניסע לשם כי הוא רוצה לרכב על הצבים הענקיים..., מכיר את שמות כל כוכבי הלכת, מכיר את כל האלים והסיפורים מהמיתולוגיה היוונית (הבנזוג מת על זה...), ורק עוד דבר נוסף אחרת זה יהפוך לפוסט מאד ארוך - תותי מת על הסרטים של שר הטבעות!! הבנזוג מעריץ את טולקין - ועכשיו העביר את זה לתותי.
בקיצור - חבל על כל מילה נוספת...
ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת... נעבור לפנינים -
אני (שבוע שעבר): תותי, ביום שלישי הקרוב - לא יהיה לך גן.
תותי: למה?
אני: כי יש בחירות.
תותי: את מי בוחרים?
אני: ראש ממשלה.
תותי (חושב קצת ואז אומר): אז בואי נבחר את אבא, הוא יודע הכל!
ממה של ילד!