החיים האמיתים-בלוג סיפורים

פרק  4:

"היי" דילן ניגש אלי ונשק לי על הלחי.

"מה קרה?,נשמע כאילו זה משו חשוב."

"כע האמת היא שכן".הוא אמר."רציתי לדעת אם תוכלי לעזור לי קצת עם מלודי שמתי לב שהיא התחברה אליך ורציתי לדעת אולי תוכלי לדבר איתה לסדר לי משו." הוא חייך.

פתאום הרגשתי מן תחושה של מחנק ברון,בחזה הבטן התכווצה הראש כאב והדמעות רוצות לפרוץ החוצה אבל לא יוצאות.

התחלתי להריץ מחשבות בראש אני מרגישה אליו משו?או שלא?אני מקנאה?או שלא?אני כועסת?מאוכזבת לא ידעתי למה אני מרגישה את כל התחושות האלו.

"בטח,בטח" לבסוף אמרתי בחיוך מאולץ.

הוא חיבק אותי ואמר לי "תודה" ואז הבנתי כל המחשבות כל הרהורים הכול התבהר והבנתי דבר אחד אני מאוהבת.

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-***-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

חזרנו לכיתה ושלי ניגשה אלי.

"תקשיבי אני מצטערת על מקודם אני ממש לא רוצה להתחיל ככה ברגל שמאל אז את מוכנה לסלוח לי?"היא שאלה

"בטח,ברור" אמרתי.

"ויש לי טובה לבקש ממך את יכולה לדבר עם דילן קצת עלי כי ראיתי שהתקרבתם אז כאילו אולי ככה תוכלי לעזור לי להיות איתו" היא בקשה.

"ברור אני אעזור לך בכיף" ושוב חייכתי חיוך מאולץ.

"אלכס אלכס בואי דקה " בריאן צעק לי מהקצה השני של הכיתה..הלכתי אליו.

"מה?" שאלתי

"כלום רציתי לדעת אם תוכלי לדבר עם מלודי עלי?" הוא שאל..

"טוב די!!!מה אני נראית לכולם תוכנית שידוכים?! אתה רוצה להיות איתה תדבר איתה רק תעזבו אותי כבר בשקט." הדמעות כבר לא החזיקו את עצמן וייצאו החוצה.

"אלכס הכול בסדר?" בריאן שאל.

"לא כלום לא בסדר הכול חרא אוקי!!" לקחתי את התיק וייצאתי החוצה מהכיתה.

*-*-*-**-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

מצאתי חלקת דשא שנראית בודדה התיישבתי שם.

מה באמת חשבתי לעצמי שדילן מרגיש אלי משו,ששלי באמת רוצה להתחבר אלי,שאח שלי באמת אכפת לו מה עובר עלי?שההורים שלי כל היום רבים,נמאס לי אני לא יכולה יותר אני סובלת למה אף אחד לא רואה את זה.

"סליחה,את בסדר?

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

"זהו את מתכוונת לנצל אותה רק בשביל להגיע לדילן?"שאלה לינוי

"כע היא התחברה אליו ואני לא מאמינה שהוא יירגיש משו אליה אז אולי יש לי סיכוי" היא ענתה "לא שבאמת אכפת לי ממנה..

הסוף..

איך היה??

תגייבו

3>