"סנדי?, את ערה??" לחשה לי שֶׁר "כ,כ,כ,כן" גימגמתי תוך כדי שהייתי שקועה ביומן,
"צאי מהקטע המחורפן הזה, כולה יומן!" אמרה שֶׁר תוך כדי שסגרה את הדלת של חדרנו, "אני לא רוצה לצאת מהקטע ה'מחורפן' הזה" אמרתי "זו מתנה וזה יומן שאני הולכת לרשום בו כל יום עד שהוא יגמר!" המשכתי והתחלתי לדפדף ביומן.
"טוב, כדאי שתצאי מהקטע אם לא אני אספר לכל הבי"ס!!!" אמרה שֶׁר כשגילגלה את שיערה. התביישתי ורציתי להראות לשֶׁר שאני לא מפסידנית ועניתי לה:"טוב, אין לי בעיה!".

~~~~~~כשסנדי הגיעה לבי"ס~~~~~~
"סנדי כותבת יומן" "סנדי מה את ילדה קטנה?" "אני לא חברה של תינוקות" "פיית השיניים העדיפה יומן מאשר כסף???" "אני קיבלתי כלב לא יומן חחח".
כל הילדים לאורך המסדרון של הלוקרים התחילו לילעוג לי וכשהגעתי ללוקר שלי היו רשומים פתקים (בשגיעות כתיב רובם...)
"סנדי קוטבט יומן היזה טינוכת מתורפט!!!" / "בשנה שעברה קיבלתי 100 שקלים מפיית השיניים!!!" / "רואה עשיתי את זה
"
נעלבתי נורא ופרצתי בבכי...