
אני קצת חולה, כאבי בטן, ודברים כאלה-לא חושבת רציני.
למען האמת, בפוסט הפתיחה, כשאמרתי שפתחתי את הבלוג הזה כדי
להראות צד בי שאף אחד לא ממש רוצה לראות בו, התכוונתי לזה.
זאת אומרת, זה הצד של האנימה, חברותיי יודעות, אבל חושבות להן
שאני לא ממש מכורה, אפילו שאני כן, הן ראות בזה משהו מצחיק, וכמובן
שמזלזלות בזה, בנוכחותי המלאה. הו, כן, זה פוגע, עד כמה שזה פוגע!
אני לא יודעת בכלל אם הן יודעת שזה פוגע, אבל אני מסתירה את זה,
ובגלל זה אני לא רוצה שתדעו מי אני, יש כאלה שאם אני אגיד להם את
השם-הם כבר ידעו, לכן אני נמנעת, אז בינתיים אני חולת אנימה מצפינה.
שאין לה מה לכתוב, אז אני אמליץ על הספר "דמדומים" כי הוא מדהים!
ואולי פוסט הבא..אני אעשה סיקור לאיזה ספר, או סידרת אנימה :]
סורי על הפסוט הסתום הזה, אבל זה רק להתחלה, שתבינו יותר..

Yuuki chan.