הצל של שעונים מעוררים על כונניות |
כינוי:
איש העולם הבא מין: זכר
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2017
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
| 9/2017
יש לי אמא מאז יום ההולדת חשבתי הרבה על אמא. זו שמתה. אחרי שנים של אדישות היא חזרה לחיי. אולי פתאום נפל האסימון: היא הייתה בת אדם. עם מחשבות ושאיפות. הבעות, בכי וצחוק משלה. ריח משלה. לא דמות ממוסגרת באלבומים שבארון. לא דמות מרקדת וצוחקת בקלטות הווידאו הביתיות. בת אדם. שהתהלכה לה בינינו. ואיננה.
אמרתי לעצמי שאמא צופה בי מלמעלה. ידעתי שזה שקר, אבל זה גרם לי להרגיש טוב. ואז הרגשתי רע, כי ממתי שקרים יכולים לגרום לנו להרגיש טוב? וחוץ מזה, זה אומר שהיא צופה בי מחרבן? מאונן? או סתם איך שאני חי מיום ליום ללא מטרה?
כמה שאנחנו דומים חיצונית, ככה אנחנו שונים באופי ובדרך שבה אנו פועלים בחיינו. אני חושב שהיא הייתה מאוכזבת ממני. אז אולי טוב שהיא לא רואה אותי ממאן להתחיל את חיי.
| |
|