זה קרה בדיוק לפניי שנה, ומאז הכל התחיל..
תכף יבוא התאריך של הבית ההוא, תכף יבוא התאריך של הים
אני זוכרת את הים כדבר שהכי מסמן לי אותך, אני זוכרת איך ישבנו על החוף
רחוק מכולם ודיברנו על זה שאתה רוצה להיות איתי, פשוט צריך לחשוב על זה
אני זוכרת שהלכנו ביחד על החוף, והיה לי כלכך טוב איתך, אני זוכרת שהתנשקנו על החוף
ואני זוכרת שסיפרתי לה על מה שעשינו, והיא אמרה לי ללכת על זה, להיות איתך
כי השני סתם פוגע בי, ואתה הרבה יותר עדיף
ב30 לחודש אני אזכר איך ישבנו על הספסל ההוא, בדיוק שחזרת אחרי כמה ימים
ואיך שהוא מצאת את המילים להגיד לי שאנחנו ביחד.
לפניי כמה ימים עברתי ליד המקום של הנשיקה הכי ראשונה שלנו,
והייתי בבית ההוא ששכבנו אחד ליד השני וכולם פשוט נעלמו עד שנשארנו לבד
זה פשוט קשה לי, אני חייבת להתמודד עם זה.
אני חייבת להתמודד עם הזכרונות שהורגים אותי,
עם החברה שלך שאני ממש ממש אוהבת
ואני שמחה שאתה אוהב אותה,
אני צריכה להתמודד עם זה שכנראה יהיה לי חבר בקרוב, שהוא לא אתה..
"My knuckles have turned to white...There's no turning back tonight"
כי אין שיר שיותר מזכיר לי אותך..