אז היה לי פעם חבר, לפני שנה ומשהו
ואני ממש מתחרטת על זה שנפרדתי מימנו, כאילו זה ממש הורג אותי
ויש לו עכשיו חברה שהם מאוהבים עד השמיים
וכאילו מה אני אעשה.. אני אוהבת אותו
ומישהו אמר לנו מול הפרצוף שלי שהיא הייתה הכי טובה שלו
(ששיכורים הכל יוצא החוצה בלי לחשוב)
ואחר כך הוא דיבר איתי ואמר לי שהם כנראה פשוט לא הולכים להפרד
שאני צריכה להמשיך הלאה
And in other life I would make you stay
So I don't have to say you were the one that got away
עד עכשיו בכיתי על זה שזה היה יותר משמעותי בשבילי מבשבילו
ושהוא לא היה עצוב אפילו לרגע אחרי שנפרדתי מימנו
ולא חשב עלי אפילו פעם אחת
הוא אמר לי שזה ממש לא נכון
שהוא ממש אהב אותי והיה לי השפעה
והוא היה דיי הרוס אחרי שנפרדתי מימנו, ולפניי שהם נהיו ביחד
הוא אמר לו שהוא מתגעגע אליי.
I can't live my life
knowing you'll be in his arms each time I blink my eyes.
Know what goes on behind my back every night,
afraid I'll never leave,
afraid I'll never know what's good for me.
אין כמו חרטות, שגורמת לי לרצות לשבור כל מה שמסביבי ולירות בעצמי
וגם אין כמו זכרונות, מחזיקה אותם לנצח בראש שלי..לפחות אהבת אותי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Polar Bear.