I know I'm nothing

רק אני רואה את הכתמים של הקיא בכיור

רק אני רואה כמה שאתה פתטי

רק אני רואה שארך לי השיער

רק אני רואה שכולם מעצבנים

רק אני רואה שכולם בעצם שונאים אותי

רק אני רואה שירדתי קילו

רק אני רואה שאני כזאת חלשה וחזירה

רק אני רואה שאני יכולה לעשות את זה

mind over body

חבל שהמראשון אין לי בכלל ומהשני יותר מידי

"ואי איזה רזה את ברגליים"

"מה?!"

"מה מה מה את באמת או שאת עושה את עצמך"

"ואי יש לה מלא צלוליטיס"

"נראהלך שגם לי יש?"

"פחחחח ממש תראי אותך עם רגליים משניי גפרורים"

מה לא בסדר איתם

ואני יודעת שזה אמור להיות מחמאה

אז אני לא רבה איתם ופשוט צוחקת ושותק

אבל זה מעליב אותי

כלכך כלכך שבא לי לבכות להם בפרצוף

כי זה לא נכון

וגם אם כן זה לא מספיק נכון

ואני חלשה כלכך ונשברת מיליון פעם

יש מישהו שעובד במסעדה מול העבודה שלי

והוא דומה לקרקס. מה זה אומר? אני לא יודעת

תמיד ראיתי אותו אבל פתאום נתפסתי עליו

הוא נורא מכוער

אבל משום מה נורא באלי שהוא ישים לב אליי