אתה אדיוט.
סליחה על הבוטות. אתה חבר שלי ואני לא אמורה לחשוב עליך דברים כאלה.
אבל אני פשוט לא מבינה אותך! אתה אוהב אותי ורוצה אותי מפקינג כיתה ח'.
אתה רואה אותי ואתה מכיר אותי הכי טוב בעולם וככה גם אני.. אני רואה אותך הכי שרק אפשר. אני רואה אותך כמו שאף אחד לא מצליח בכלל.
ואתה רוצה מיוזמתך לפרק את זה? ולא כי רע לך איתי פשוט כי אתה זקוק ל"פרספקטיבה"?
מאכזב. פשוט מאכזב.
ומה אני אמורה לעשות עכשיו? אני אמורה לעזוב אותו? בגלל שאולי יום אחד הוא יעזוב אותי כדי שיהיה לו פרספקטיבה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
