גם השמיים, הם לא הגבול :)

טוב, היום אני כבר אחרי הערב הכיתתי,

שהיה ממש ממש נחמד.. הרגיש קצת עצוב,

מגבש, נחמד, שיגרתי באיזשהו מקום-

הריבים הכיתתים האלה שכלכך מאפיינים

את הכיתה לאחרונה..חח..

אחרי הטיול השנתי,

המתיש והמעייף והכיפי והמצחיק הזה..

הטיול האחרון שלנו ככיתה, כשכבה, כמחזור..

מחזור ה' ישמור. קצת קשה לחשוב על הסוף

קצת קשה להפנים שזהו, אוטוטו זה נגמר..

שאני לא אראה את כל השכבה הזו ביחד,

באותו בי"ס, באותו אזור, באותם מסדרונות,

באותן כיתות מעפנות..חחח

שאני לא אעשה יותר מבחנים משותפים עם חברות,

שאני לא אעשה בגרויות משעמות, שאני לא ארדם בשיעורים

או סתם אשב ואבהה בקירות.. שאני לא אצחק משטויות

של אנשים מהכיתה, של ילדים, כיתה ב'5.

שאני אפגוש אנשים במדים, שיהיה לי חופש, שאני אהיה חוקית,

עצמאית.. עובדת. וואו, זה נראה כ"כ רחוק וכ"כ קרוב באותה מידה.

והמסיבה? מסיבה של שטויות, חופש ופתיחות מטורפת.

אנשים מדהימים. כיף נטו. מושפעות נטו. טמטום נטו.

כאב לי, זעזע אותי, וביאס אותי.. לראות את החברות הטובות שלי,

הולכות אחרי הדבר הכי דבילי.. ונראות הכי דביליות.

גיל 18

גיל נחשק אבל באותה נשימה גם גיל מפחיד,מרתיע..

יהיה טוב =]

שבוע מעולה!!