גם השמיים, הם לא הגבול :)

טוב.. היום כביכול התחלנו את החופש..

אבל היו לי תגבורים והיה לי טסט אז, זה לא הרגיש ממש כמו חופש..

בכל אופן.

אתמול נפגשתי איתו,

בפעם האחרונה, למרות שלא ממש התחשק לי.

ידעתי שזה סתם וחבל, אבל הלכתי בכל זאת,

כי ידעתי שהוא לא ירד ממני אם לא ניפגש..

אז נפגשנו והיה נחמד ודיברנו וכל פעם שהוא חיבק הרחקתי

ואז נפרדנו, והתחבקנו ופתאום הוא התקרב, אמרתי לו "דיי"

והוא נישק. כעסתי על עצמי, ועליו.. נפרדנו כל אחד לדרכו.

הסכמנו שזו הייתה "נשיקת פרידה". הבהרנו את זה.

ומאז הוא לא מפסיק להתקשר..

היום ניגשתי לטסט הראשון שלי,

על ההתחלה מהלחץ נכבה לי האוטו ברמזור,

ומרוב ההלם כנראה לא לחצתי על הברקס

והסתבר שהטסטר לחץ לי עליו,

אז נכשלתי מבחינתו..שאר הטסט היה בינוני,

לא הרגשתי שאני עוברת, ידעתי את זה,

וחבל שאני לא מקשיבה לעצמי חח

אבל בקטנה, היה אחלה,

אודליה הייתה איתי והיא עברה :)

ראובן מדהים.. אני מתה עליו..

וגם אלכו העלה לי חיוך בין הדמעות..

מילים..

עין הרע, שתיקה, לחץ, כעס, זקן, שלמות, 1234, אלוהים.

טסט הבא בעזרת השם..

למרות שזה רק עוד שבועיים מינימום וזה מדכא תחת..

"הכל זה מלמעלה

אז אל תבכי הלילה

הכל זה לטובה

אז אל תבכי ילדה"

ה-שיר.

חבל שזה הפך לשיר שלו

אבל זה שיר טוב, אני לא מוותרת עליו.. (:

שיהיה המשך יום מעולה