גם השמיים, הם לא הגבול :)

"אז עזבתי, נפרדתי, ועכשיו צריך להמשיך הלאה.
צריך לשאת בתוצאות..
שום דבר לא נעלם, הכל קיים..
נושם
מדבר
מזכיר כל רגע...
מכאיב"
1.5.08

"מי נפרד ממי?"
 "אני ממנו"
 "את תתחרטי על זה.."
 "כבר התחרטתי."
 
לאט לאט
הכל עובר
הכל מסתדר

עוד קצת זמן.. ויהיה בסדר
5.5.08

"להתפשר..
להתעקש..
לוותר..
לנסות בכל הכוח.

דברים שעשיתי בחצי שנה האחרונה יותר מידי
 
הגיע הזמן להפסיק.
הגיע הזמן לקבל מה שמגיע לי..
בלי התפשרות מוגזמת
בלי עקשנות מיותרת וריבים סתמיים..
בלי ויתור על עקרונות ודברים חשובים
בלי ניסיונות כושלים להתמודד עם מה שיש.

צריכה חידוש.. משהו אחר
לא את המובן מאליו והכי פשוט.
את השונה, החדש, המיוחד, המרענן :]
אז אולי זה יקח זמן.. אבל לדברים טובים צריך לחכות בסבלנות..
אמר לי את זה מישהו לא מזמן. מישהו שצריך להימחק מהחיים שלי כמה שיותר מהר

והמחשבות מציפות.. וקשה להיכנס לשיגרה החדשה ולהתרכז..
אבל עוד מעט זה יסתדר. ואני אתפוס את עצמי בידיים
ואעשה כל מה שצריך בשביל לא לשקוע..

מתישהו זה יעבור חחח
בינתיים זו תקופה של "חבל"
וכן, "חבל על מי שמת"
והתקופה שהייתה לי מתה..
או יותר נכון, אני צריכה להרוג אותה..
אז כן חבל."
8.5.08

"אני כלכך מבולבלת שלא בא לי לחשוב ולהתעסק בזה כבר..
נותנת לזמן להחליט ולעשות את שלו..  ונראה מה יהיה עם זה"
11.5.08

"קצת מוזר לי..
המחשבות ו"פלאשבקים" באים לי כלכך הרבה לאחרונה
ואני כמעט מתייאשת וכמעט מתפשרת
אבל אסור.. ואני יודעת את זה.. ואני מרימה את עצמי שוב,
ונותנת לעצמי הגבלות..
רק אם אני אעבור את ה-80 במתכונת בעיצוב, ואת ה-100 במתכונת במתמטיקה,
רק אחרי שנעבור דירה, רק אחרי שאני אהיה מספיק מוכנה,
רק אחרי שאני ארגיש רגועה..

Do what makes you Happy
Be with who makes you Smile
Laugh as much as you Breath
And Love as long as you Live"
16.5.08

"מצבי הרוח שלי משתנים בקיצוניות..
פעם טוב, יום אחרכך, או לפעמים אפילו שעה אחרכך- רע..

צריכה להתמודד לבד. לדעת להיות לבד.
להצליח לעבור את התקופת מעבר הזו..לבד..

לבד.
איזו מילה מלחיצה, מעציבה..אה?
כן, אז אני שוב לבד.

הייתי לבד חודש.

חזרתי לאקס, ליומיים,
זה פשוט לא הולך..
ואני סתם מתעקשת לחינם..
אז עכשיו אני שוב לבד.

גם בלי חברות ממש.
כולן נעלמו..

אז זהו
אני לא אתן לאף אחד לסבול בגללי
אני לא אשתף, אני לא אתחנן לעזרה
אני אסתדר לבד.. תודה."
28.5.08

"זה קורה די לאט עדיין
השינוי מתעכל עמוק
געגוע אחד או שניים
למה שעכשיו כבר רחוק
למבט למגע שנראה לי
כמו חלום כמו לפתור חידה
אז הגוף נעצר ואומר לי
להמשיך גם אם אין לי תשובה"

"בדקו האם לא סגרתם את הרגש שלכם במעין חומת הגנה מהחשש להיפגע.
הגיע הזמן להיפתח בלי חשש, אחרת לא תאפשרו לעצמכם להרגיש אהבה."
1.6.08

"אני לא יודעת מה אני מרגישה כבר.. בקשר להכל בקשר לכולם..
ויש לי כלכך הרבה תוכניות ואני מאושרת בסך הכל,
אבל אלוהים. אני צריכה הפסקה. קטנה. קצרה. לנשום.
בא לי לבכות, בא לי לצרוח.. אבל באמת שאין לי על מה..
מה שהיה.. עבר ונגמר.. ממשיכים הלאה..
רק שאני אצליח להמשיך ואפסיק לאחוז בעבר הזה כבר.
להפסיק לחשוב עליהם.. להפסיק לקוות שמשהו יקרה עם דברים מהעבר ולהתחיל לצפות למשהו חדש וטוב יותר.."
22.6.08

"3 חודשים לבד זה מוזר. המחשבות מטריפות אותי..
לעשות, לחכות, לדבר, לשתוק.. לא יודעת מה נכון.
משהו מפריע לי מאוד לאחרונה באופי שלי ואולי מה שקורה,
זה רק בשביל שתהיה לי הזדמנות להתמודד עם מה שמפריע לי..
לשנות את הדברים שלא עושים לי טוב.. להתפתח."
29.7.08

"הוא
זה שהחזיר לי את החיוך לחיים
אחרי תקופה ארוכה וחשוכה.
זה שאין לי מושג מי הוא
זה, שאין לי מושג מה יהיה איתו.

הוא
גם מי שגרם לחוסר ידיעה הזה
שגורם להרגשת ריקנות מטורפת."
31.7.08

זוהי סגירת מעגל,

זהו, שניהם..שלושתם, נעלמו מהחיים שלי..

אני חזקה, אני יודעת להיות לבד.. ומסתדרת יפה :]

אין שום תחושת ריקנות בגלל בנים..לא כרגע..

הייתה תקופה קשה, תקופה מאכזבת,

תקופה מתישה.

אבל עברתי אותה כמו גדולה

ותודה לאל רק התחזקתי ולמדתי..

החיים בסך הכל מחשלים, אין ברירה אחרת  :)