העיקר שזה משעשע אותי

החיים זה כל כך לא כאן.

המפלט זה כאן... החיים- בחוץ לגמרי, בנתניה, באשדוד, בחור הקטן ליד הכינרת בין ההרים... החיים בצרפת, במקסיקו, בקיביני-נאחוי... כאן זה סתם, מקום להוציא... דברים.

קוקי פה עכשיו.

זה מצחיק.

אני תוהה מתי עבר לי הצורך הכפייתי לנהל את חיי באופן וירטואלי... בטוח שזה לא קרה מזמן, לא שמתי לב גם לשינוי הזה.

אבל המקום הזה, ככל שהוא מעניין אותי ונחוץ לי, הופך פחות ופחות מרכזי בחיי.

כנראה שבאמת יש מה לחפש בחוץ... כנראה שלבנות עניין מול העולם בחיצון זה לא קשה ובלתי אפשרי כמו שחשבתי.

אני מבולבל מזה.

מה אני, אם לא ילד-אינטרנט?

כנראה כבר לא ילד... מוזר... באמת חשבתי שלעולם לא אתבגר...? כנראה שלא, פשוט קיוויתי נורא.

אני כבר לא מחכה לרגע שאוכל להתחבר, כבר לא חש כמיהה לתקשורת וירטואלית... כבר לא באמת אכפת לי, או אפילו לוחץ לי, מה שקורה כאן... יש את מה שצריך לפרוק, מה שיוצא מעצמו כי חייב, אבל בסופו של יום אני יודע שלא אתמוטט אם לא יהיה אינטרנט בעולם.

בכלל, אני מוכן לאפוקליפסה... תנו לי כאוס ואנרכיה ברחובות ואת האופציה לשלוט בסביבה שלי דרך לוחמת גרילה וכוח ברוטאלי, מהפכה אזרחית, מלחמת עולם או (כמובן שזאת ההעדפה שלי באופן אישי) מתקפת זומבים, אני אתפקד נהדר.

החיים הקונבנציונליים המזדיינים האלה, לא בשבילי... כן, אני יכול לתפקד בהם נהדר, אבל במציאות הרוסה בלי אלוהים אני אתפקד הרבה יותר טוב- אני אהיה היחיד שיש לו אלוהים, כי היא תמיד איתי ואני תמיד אשמור עליה, גם בעולם כזה... בכלל, אפאחד לא יכול להרוג את אלוהים שלי, היא הכי מוצלחת.

כמובן שברציונל אני לא באמת מחכה לזה, כי זה לא סביר במיוחד וקורה פעם בפאקינג מלא שנים, אבל עדיין... אם וכאשר... זה יכול להיות מוצלח להשתלט על בניין מגורים (קניונים וכו' לא בא בחשבון, יותר מדי כניסות נפרדות וגדולות) ולנהל משם קבוצת טרור קטנה... אני יודע שאני יכול, גם ברור לי שיהיה לי פשוט מאוד להרים מבצע כזה, מבחינה לוגיסטית, פשוט כי כבר חשבתי על הפרטים הקטנים.

כמובן שאני גם אקח איתי גורמים חשובים רלוונטיים (אתן יודעות מי אתן...) וגם את הגורמים הרלוונטיים מבחינתן (למרות שאני לא מוכן שתביאו גם את החברים-של-החברים-שלכם, רק יד שנייה, יותר מזה כבר לא יהיה מקום או אספקה בכמות הגיונית.

אבל זה לא הולך לקרות בעתיד הקרוב ואנשים מתעצבנים עליי כשאני מתחיל להכנס לסרטים (טובים עבורי!!!) על העניין הזה... אז תירגעי קוקי, אני לא מתכוון ליזום את סוף העולם, רק לזרום על הגל של הכאוס, אם הוא יגיע.

עד אז- אני אמשיך להשתפר בכלליות עד שזה יהיה הולם, תוך שאני בונה תכניות שטנה ביני לבין עצמי וחולק אותן עם הסביבה לעיתים מזדמנות.

כאן, כאן זה כבר לא המקום שלי... יש לי מספיק חיים, מספיק גירויים חיצוניים אמיתיים, מספיק... פשוט יש לי מספיק, אני מרוצה, לא חסר לי.

Untill the apocalipse... Another Me