-.- Happy Birthday To Me

היומולדת הכי עצוב שהיה לי. כי הוא בלעדייך.

The Duchess

אתמול בסנטר, הוא טרטר אותי ממקום למקום אבל חשבתי אולי הוא יבין מתישהו.

אחרי כמה וכמה ניסיונות כושלים, החלטתי להושיב אותו ולתת לי רמזים קצת יותר עבים ואולי הוא יבין.

התיישבנו ואמרתי לו ' תתקרב '  בהתחלה הוא לא הבין [ כאילו זה חדש. ]

אבל התקרב בכל זאת, אחרי הצמדות כבדה הוא... עדיין לא הבין.

 ' אתה מתסכל אותי אתה יודע? '  הוא ניסה להבין מה הוא עשה, ושוב, לא הצליח.

לאחר שהבנתי שבכוחות עצמו הוא לא יבין, החלטתי פשוט לדבר איתו ישירות, למרות שיכול להיות ש ' לדבר ' הוא לא המונח הנכון .

תפסתי את היד שלו, משכתי אותו אליי ונשיקתי אותו נשיקה בודדה. ' עכשיו אתה מבין? ' המילים יצאו מפי מבלי שחשבתי בכלל.

הוא שם את היד על ראשו ואמר ' אני כל כך מטומטם. ' . מאז, היום היה פשוט מושלם.

אולי בזמן אחר, במקום אחר... אולי בעולם מושלם, זה היה עובד.

אבל אני לא נמצאת בזמן אחר, ולא במקום אחר והעולם שלי רחוק מאוד מלהיות מושלם.

לא חשבתי שאני אוכל להרגיש ככה שוב, אחרי א', אבל אז אתה הגעת, ונתתי לעצמי להיפתח, להיות פגיעה.

אני לא יכולה להגיד שאני מאוהבת בך, אבל אני מאוד קרובה לזה, הרגשות אלייך חזקים מאוד.

ומאז השיחה היום, המחשבות שלי לא זזות ממך לרגע, הגעגועים מציפים אותי ברגעים שאני לא מוכנה אליהם אפילו.

אני לא יכולה להגיד שאתה לא צודק, אתה צודק במאת האחוזים, ובאמת שאני מבינה, אבל כלכך רציתי שזה יעבוד.

והרגע הזה, שתיארתי עכשיו שקרה אתמול, רץ לי בראש שוב ושוב, כאילו זאת בדיחה מאוד אכזרית של אלוהים. ו

אפילו כשניסיתי לישון, חלמתי עלייך, על אתמול ובמקום להתעורר מחייכת, התעוררתי בדמעות.

החיים שלי רחוקים מאוד מלהיות משעממים, אבל לפעמיים, יותר נכון לרוב, הייתי רוצה שהם יהיו משעממים.

I don't wanna be the girl who laughs the loudest or the girl who never wants to be alone

I don't wanna be that call at 4 o'clock in the morning cause I'm the only one you

know in the world that won't be home the sun is blinding I stayed up again

 I'm finding that's not the way I want my story to end

I'm safe up high nothing can touch me why do I feel this party's over

No pain inside you're my protectionbut how do I feel this good sober

,Have a nice evening

.The Duchess

You don't listen to her you don't care how it hurts until you lose the one you wanted
Because you've taken her for granted and everything you had got destroyed
But you're just a boy

אין לי מושג איך זה קרה.
אולי בגלל ההתרחקות שלנו אחד מהשניה בזמן האחרון.
אולי העובדה שלא ראיתי אותך הרבה זמן, אולי ואולי ואולי. אבל זה קרה.
ולא משנה כמה יגידו לי שזה לא ביג דיל, ושזה יעבור, זה לא ישנה לי.
בשבילי זה כן ביג דיל, כי אני יודעת מה אני הייתי מרגישה אם זה היה הפוך.
אני אוהבת אותך, באמת שכן. אתה האהבה הראשונה שלי ולא משנה כמה זמן יעבור, הרגשות אלייך לא יעלמו.
אבל בזמן האחרון, באמת שמשום מקום, הגיעו רגשות  חדשים, רגשות שמנסים לדחוק אותך אל הפינה.
או שאולי.. אני נותנת להם לדחוק אותך לפינה.
כי הבנאדם הזה, השני, מתייחס אליי יותר טוב ממה שאתה, דואג יותר ממך, אכפתי יותר ממך, ואולי.. רק אולי.. אוהב יותר ממך.
בזמן שאיתך אני מדברת 2-3 דק' ביום בלחץ, איתו אני מעבירה שעות על גבי שעות

בשיחות שנגמרות רק בגלל שאחד מאיתנו פשוט עייף.
אפשר להגיד שבזמן האחרון המערכת יחסים שלנו קצת דועכת, אם אפשר בכלל לקרוא לזה מערכת יחסים.
לא נראה לי שבמערכת יחסים בשביל שאני אקבל קצת יחס אוהב אני צריכה לגרום לך להתגעגע בכך שאנחנו לא מדברים כמה ימים.
לא נראה לי שבמערכת יחסים בני הזוג לא רואים אחד את השני כלכך הרבה זמן.
לא נראה לי שבמערכת יחסים אחד אוהב יותר מהשני, דואג יותר מהשני ואכפתי יותר מהשני.
אני לא אומרת שאני מאשימה אותך שזה קרה, זה הכל אשמתי שנתתי לזה לקרות,
הרי ידעתי שהבנאדם הזה הוא פשוט שילוב של כל החולשות שלי.
אבל... באיזשהו מקום, אני קצת כועסת עלייך, שאתה פשוט לא מראה שום רגש.
ברוב השיחות שלנו אתה מדבר כמו שחקן גרוע שקורא מתסריט.
והאמת... אני לא יודעת כמה זמן אני עוד אוכל לסבול את זה.
אתה האהבה שלי, ואני מאוהבת בך יותר ממה שאני יכולה לתאר,
אני לא חושבת שאני אפילו מבינה כמה שאני אוהבת אותך, אז אני לא באמת מצפה שאתה תבין.
אבל אם יש משהו שאני רוצה שתבין, ואני חושבת שזה לא חוצפה אפילו לדרוש את זה,
זה שתבין שאני בנאדם. יש לי רגשות, מחשבות, (בעיקר עלייך.)
ואתה מתייחס אליי כאילו אני עוד חפץ סתמי בחיים שלך, משהו שבאותה מידה יכולת פשוט לזרוק לפח בלי לשים לב.
אז יכול להיות שזה לא נכון, יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שאתה פשוט לא מסוגל להראות רגשות, אבל יש גבול.
ובינתיים, אני ממשיכה לדבר לי עם השני, ההפך הגמור ממך, מתקשר, בודק, מראה אכפתיות.
אבל אני במילא לא יכולה לעשות עם זה שום דבר.
הוא גר אפילו יותר רחוק ממך, וכל הקטע הזה ש' אם האהבה חזקה זה לא משנה '  זה כלכך בולשיט.
כי אני אוהבת אותך יותר ממה שאני יכולה לחשוב, ועדיין.. זה מה שקורה.

..Will someone just put me out of my misery? Or something

יום הורים מחרתיים.
אז בהזדמנות זו.. היה נחמד להכיר אתכם.
אם תרצו לראות אותי, אני אהיה תלויה על אחד העצים בחצר.

.The Duchess