גיליתי את הסוד סוף סוף. חופש ואפס מעשה אינם דברים כיפיים בעצמם.
ידעתי את זה בתוך תוכי אבל לא הסכמתי להודות ולקבל את העובדה שעל-מנת שאוכל באמת להנות מחופש אצטרך להתאמץ
לפני זה. הנה למשל אני בשלושת או ארבעת הימים האחרונים מנסה ללמוד ל-2 מבחנים שמועדם הוא יום אחרי יום. דבר שמוכיח
את עצמו כמאתגר ומציק ומיותר. אבל אני יודע, שכשהמבחנים יעברו (ובאותו הרגע זה לא ישנה לי כיצד הם יעברו) אני ארגיש
כמו מליון דולר. ולמה לא? אתם מסכימים עם זה שבן אדם צריך לחוות עצב לפני שיוכל להעריך ולהנות משמחה?
בכל מקרה, מחר המבחן ב08:30 בבוקר...איזה כיף. אני צריך לענות על 2 מתוך 5 שאלות פתוחות שהוא יתן במבחן שאותן
הוא יבחר מתוך מאגר גדול יותר של 13 שאלות שמתוכן למדתי בערך 10, מקווה שזה יספיק.
אני צריך זריקת מוטיבציה.
ובנימה פחות גוססת, קלטתי הרגע שאני בטבעת של פיינל פנטסי ועד עכשיו לא התייחסתי לזה בכלל.
ובכן כרגע אין לי ממש זמן או כוח לספר עליהם לעומק אבל אני כן אתן ציונים שלדעתי משקפים את המשחקים
שבהם שיחקתי מתוך הסדרה.
FINAL FANTASY X- PS2
STORY: 9
MUSIC: 8
GAMEPLAY: 9
GRAPHICS: 10
FINAL FANTASY IX- PS1
STORY: 7
MUSIC: 7
GAMEPLAY: 8
GRAPHICS: 8
FINAL FANTASY VIII- PS1
STORY: 8
MUSIC: 9
GAMEPLAY: 8
GRAPHICS: 8
FINAL FANTASY VII-PS1
STORY: 10
MUSIC: 7.5
GAMEPLAY: 9
GRAPHICS: 6
בבלוג זה
בכל הבלוגים
