חוקרים בצלחת

זוגלובק – חברת זוגלובק נוסדה בשנת 1937 כעסק משפחתי והספיקה לצמוח במהלך 70 השנים הללו לאחת החברות המצליחות, הוותיקות והרווחיות ביותר בתחום הבשר ומוצריו. כיום לרשות החברה חמישה מפעלים ברחבי הארץ ושלושה מרכזיים לוגיסטיים. זוגלובק מספקת מוצרים לכל רשתות השיווק ולמספר חברות בארץ כמו בורגראנץ'. בנוסף החברה מייצאת לחו"ל את מוצריה והם נמכרים המדינות רבות בעולם.

*חשוב לציין כי זוגלובק עוסקת לא רק בתחום הבשר אלא גם בתחום המאפה, פיצות, תחליפי בשר ומוצרי טבע.

*בתחום הבשר זוגלובק מייצרת: נקניקיות, נקניקים, קציצות בשר, בשרים מעושנים ועוף.

ניתן להסיק שזוגלובק משקיעה את רב מאמציה ואת הפרסום בתחום הבשר. בנוסף למספר פרסומות ששודרו בטלוויזיה צורפה האמירה:

"זוגלובק – רק בשר!"

זהו נושא המחקר שלי: האם במוצריה של זוגלובק, אשר מציגה את עצמה כמותג "בשרי" במיוחד, ישנם מרכיבים לא בשריים? ואם כן כמה?

בהתחלה יצאתי אל הסופר לבדוק נקניקיות, נקניקים והמבורגרים ואת המרכיבים בהם ומה גיליתי:

בשלושת המוצרים שבדקתי (המבורגר זהב, נקניק סלמי מעושן ונקניקיות עוף) נמצא במרכיבים חלבון צמחי!

לאחר מכן שלחתי מייל לחברה ובו כתבתי כך:

חברת זוגלובק שלום,

        היני לקוח קבוע שלכם אשר רוכש מוצרי זוגלובק כבר זמן רב מאוד וברצוני לשאול אתכם שאלה:

לאחרונה אובחנה אצלי רגישות לסויה בכמות מסויימת ליום ורציתי לדעת מה אחוז הסויה במוצרים שלכם? אשמח אם תביאו לי רשימה מפורטת.

                בכבוד רב,

                        הדר בנימין.

חיכיתי שבוע ולהפתעתי הרבה החזירו לי זוגלובק מכתב תגובה ובו כתבו (איני יכול לרשום לכם את דבריהם במפורש מפני שהוא נמחק) כי רב מוצריהם אכן מכילים רכיבים צמחיים – לרב סויה כפי שצויין – אך פחות מ- 5 גרם.

אמנם מדובר בכמות קטנה אך זוהי בהחלט כמות מספקת כדי לענות על השאלה שלי ולהוציא את זוגלובק מהתדמית שייצרו לעצמם.

האם מדובר בהטעיית הציבור? או שמא אלו חומרים נחוצים להכנת נקנקיות אלו?

על שאלה זאת לא עניתי, כי פרשתי מהקורס. אני מקווה שתפיקו לקחים מכתבתי (אם יש).

        תיהנו!

שלום לכל קוראי הבלוג שלנו.

דווקא היום, ביום ההפנינג הגדול שלנו (שעליו יורחב בפוסט הבא)  בחרתי לספר לכם על  "תחקיר הדגל" שלנו (למעשה לא,  אבל ממש בא לי להגיד את זה).תחקיר מולר, והמילה העיקרית בתחקיר:

מהונדס גנטית

(טוב, אז זה שתי מילים)

כן כן, קראתם נכון, מהונדס גנטית: הביטוי הגדול הזה, מה לו ולנו?

אז מסתבר שהרבה: מוצרים רבים שאנו צורכים מהונדסים גנטית, גם ללא ידיעתנו. החברות מצליחות להכניס מוצרים מהונדסים גנטית לאוכל שלנו.

אז איך זה מתאפשר, למה משרד הבריאות ושירות המזון לא עושים כלום?

למעשה, בגלל משרד הבריאות זה בכלל מתאפשר: אין כמעט תקנות ולא הגבלות לגבי מוצרים מהונדסים גנטית, ואין שום חוק  שיכריח את חברות המזון לדווח שמוצר כלשהו מהונדס גנטית.למרות שארגונים ירוקים העלו את העניין, ולאחר דיונים ממושכים, שר תמ"ת אחד בשם אהוד אולמרט בחר לשלול את הרעיון.הניסיון נפל, וחברות המזון המשיכו ועדיין ממשיכות להשתמש בחומרים מהונדסים גנטית במוצריהם באין מפריע.

לפני כמעט שנה, עיתונאית צעירה ומוכשרת בשם יולי חרומנצ'קו הגיעה לבית הספר למחוננים "מרחבים" משום מקום ובחרה לספר לנו על קורס בחירה חדש, "חוקרים בצלחת" שמו.קורס שיחקור מה באמת נמצא באוכל שלנו... הקורס לא היה נשמע מרתק במיוחד בהתחלה, אבל, היי! היא הביאה במבה!...לאכילה! כולנו נשבינו מיד בקסמי הקורס (והאוכל כמובן) והצטרפו בגיל ובששון.

במבט לאחור, מדהים לאן הקורס לקח אותנו- מצרכנים ממושמעים, ש"אוכלים" את כל מה שנותנים לנו, הפכנו לצרכנים סקרנים, ערניים ותקיפים בנוגע לבריאות שלנו- בנוגע למה שבאמת יש לנו באוכל.

התקדמנו והשתפרנו-  קבוצות של ילדים-חוקרים עבדו על תחקיר משלהם, ותוך כדי דיברנו גם על תאגידים, חוקים בנוגע למזון, עיתונאות חוקרת ובעיקר אוכל: מה יש בו באמת?

אני (ערן) ושחר, גילנו חברה  חמודה  וידידותית בשם "מולר". אותה חברה התגלתה כתאגיד ענק המגלגל מיליארדים, מייצר למעלה ממיליארד טונות של חלב בשנה, ובעיקר: לא נקי משערוריות.

תאגיד מולר, התמים למראה, התגלה כחברה בעלת עבר בעייתי, בלשון המעטה. החלטנו ללכת על כיוון התחקיר הזה ולחשוף את האמת על מולר.

הזמן עבר. דברים חדשים נחשפו והתגלו, ואנחנו המשכנו להתקדם, מוכי תדהמה מהמידע שנחשף אלינו.

כשהיינו צריכים לבחור את הקורס שבו נמשיך למחצית הבאה, בחרנו בלי היסוס בקורס "חוקרים בצלחת". אנשים חדשים הגיעו אלינו, מצטרפים למסע שלנו לחקר האמת. בעזרת אותם אנשים, ביניהם גם אורחים שבאו למרחבים ועזרו, ובמיוחד כוח העזר העיקרי שלנו, ציפורה- שהפכה מייד ליותר מעוד חברה בתחקיר מולר- הפכה לחלק מהלב הפועם של התחקיר הזה.יחד איתה, הפכנו לצוות שלם, מגובש, טוב ועוצמתי- צוות לא מתפשר בכל הנוגע לבריאות שלו, לאוכל שלו, לאמת שלו.

היום, יוצג בהפנינג שלנו התחקיר המלא- החל מעברה התמים בבוואריה, ועד לימיה הסוערים של מולר: ימים של פרשיות, מבוכה והרבה מאוד שאלות מחשידות שמפנות לעבר מולר אצבע חוקרת ואומרת- אנחנו רוצים את האמת.

לאחר היום, נדווח לכם איך הלך לנו, ונספר לכם פרטים אחרים בתחקיר שלנו. רכבת מולר סיימה את גיוס הצוות, מכירת הכרטיסים, העמסת המסע והפרסום. רכבת מולר יוצאת לתחנה הראשונה האמיתית שלה, ולא תיעצר עד שמטרתה תושלם- עד חשיפת האמת, כל האמת, ורק האמת.

שהיה לכולנו יום מקסים ושבוע טוב, ובהצלחה לכל צוות הקורס היום.

אמא שלי פתחה את שקית הקניות. "אוף," היא אמרה, "שוב קניתי קוטג' במקום הגבינה הלבנה שרציתי". והיא לא היחידה. אנשים רבים מתלוננים על הדמיון הרב בין האריזות של הקוטג' והגבינה הלבנה, ומתבלבלים שוב ושוב בין המוצרים.

הסיטואציה הזאת, שחזרה על עצמה פעם אחר פעם, וכן האמירה של אמא שלי, ש"צריך להתלונן כבר לתנובה ולהסביר הם כמה זה מעצבן," גרמה לי לקחת את העניינים לטיפולי. יחד עם ענבל, חברתי לקורס "חוקרים בצלחת", חיפשנו מידע על עיצוב האריזות של הקוטג' והגבינה הלבנה. גילינו, למשל, שמי שעיצב את אריזות הקוטג' והגבינה הלבנה, עיצב גם את סמל רשות הדואר, למשל, וחלק משטרות הכסף. גבינות תנובה מותגו מחדש לפני חמש שנים, ובתהליך הושקעו שלושה מיליון שקלים! אנחנו, קרן וענבל, פנינו לתנובה עם הממצאים שהעלנו, וביקשנו תשובה לשאלה: מדוע אריזות הקוטג' והגבינה הלבנה דומות כל כך זו לזו?

כמו כן, ביקשנו לבדוק האם התקבלו בתנובה תלונות נוספות בנושא, וכיצד מתכננים בתנובה למנוע את התופעה הזו. התשובה שקיבלנו היתה תוקפנית ובלתי נעימה ביותר. הפקידה, רויטל, אמרה שלא התקבלו תלונות נוספות, וטענה ש"אני לא מבינה מה יש להתבלבל, פשוט קוראים מה רשום על האריזה." טענה זו היא בעייתית בעינינו משום שיש ילדים קטנים או עולים חדשים שאינם יודעים לקרוא, וכן משום שבדרך כלל הצרכן לא בודק את האריזה אלא פשוט לוקח את המוצר שהוא מעוניין בו.

מאוכזבות מתגובתה של רויטל, שכלל לא התאמצה לעזור לנו, פנינו לתנובה פעם נוספת. הפעם הפקידה, חגית, היתה חביבה מאוד. היא ביררה היטב את פרטי התלונה, לקחה את פרטינו כדי שתוכל לחזור אלינו והבטיחה "להעביר את הפנייה לגורם הרלוונטי".

בינתיים, ביררנו פרטים נוספים בקשר לאריזות הגבינה הלבנה והקוטג'.

כעבור שבוע, לאחר שלא התקבלה תשובה אצלנו בקשר לפנייה, ניסינו שוב את מזלנו.

הפעם ענתה לנו פקידה בשם אילנה. הסברנו לה מדוע התקשרנו, והוספנו שהתקשרנו לפני כן, השארנו את פרטינו ולא חזרו אלינו. אילנה שאלה אם קיבלנו מכתב בנושא, וכשהשבנו שלא, הבטיחה ש"נשלח אליכם מכתב עם התייחסות שיגיע בשבועיים הקרובים".

כעבור כשלושה שבועות, התקבל בביתי מכתב מתנובה, שלא חידש לנו דבר. נאמר בו שהפנייה הועברה לגורם הרלוונטי. כל שאר המכתב כלל תודות על היותנו צרכנים של תנובה, והבטחה לשירות טוב בעתיד. יחד עם המכתב קיבלנו, למרבה הגיחוך, חוברת מתכונים מחג השבועות שעבר, ומגנט שייצרה תנובה לכבוד חגיגות השישים למדינה.

כעבור כחודש וחצי לערך, ניסינו שוב לפנות לתנובה. הפעם, רמזנו שייתכן ומדובר בהטעיית צרכנים, מאחר וצרכנים רבים כל כך מתבלבלים בין האריזות. הפקידה, ויקה, הכחישה את העניין, ואמרה שתעביר את הפנייה שלנו כ"הצעה לשינוי האריזות".

לסיכום, התחושה היתה ששירות הצרכנים של החברה בעייתי מאוד ולא ענה על דרישות הצרכנים. ניסיון ההתחנפות בשליחת חוברת המתכונים והמגנט היה פתטי ורק גרם לנו להתרגז יותר. התאכזבנו מאוד מתנובה, וכן מהעובדה שלא נעשה שום ניסיון לקחת את הפנייה שלנו ברצינות. במרבית הפניות שלנו היתה תחושה של זלזול בצרכן וחוסר אכפתיות מתלונותיו.

בתאבון, ענבל וקרן.