18/8/2010 05:31 (עוד כ-14 ימים עד סוף החופש הגדול)
כמעט ארבע שנים אני נמצאת בבלוג הזה.
בטח אתם אומרים לעצמכם שזה לא יכול להיות (בגלל מספר הבלוג). אבל זה מובן כי העברתי את הבלוג פעמיים מספר.
ארבע שנים, קצת לפני סוף היסודי, חטיבה שלמה אני נמצאת בבלוג הזה.
מה קרה בארבע השנים האחרונות שלא כ"כ עידכנתי?:
את האמת? לא היה משהו מעניין.
נולד לי אחיין, החברה הכי טובה שלי עצבה את הארץ, עברתי חוויה חברתית די קשה, עברת לחטה"ב המעיין,
גיליתי מה זאת החברה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, גיליתי מזה ריבים אמיתיים עם ההורים, הבנתי באיזה מדינה (מצטערת לומר) חרא אני גרה,
גיליתי מה זה מלחמה,טרור,חטיפת חיילים, מצאתי את החברות שאני בטוחה שאני אמשיך להיות איתם גם אחרי התיכון,
גיליתי מזאת חברות אמיתית, נולדה לי עוד אחיינית, הבנתי מה פשר להיות אחות,
חוויתי מוות במשפחה (לא שלא חוויתי פעם אבל, זה יותר אישי, משהו שיותר פגע בי),
חוויתי הזדהויות שונות בחברה (כולל הזדהות עם גלעד שליט, כל מה שילד שני חווה ב4 השנים האחרונות), הבנתי מה זה להיות לבד לשם שינוי..
מצאתי, עברתי, חוויתי, הבנתי.
אומנם די הזנחתי בשנה האחרונה את הבלוג, אבל.. אני אוהבת להיות תחת ההרגשה הזאת שיש לי מקום לספר את משעבר עליי, מקום לשתף בו את הזמנים, תמונות, שירים אהובים וכו'.
אז, אני העדכן בו ביומיום. העדכן על המעבר לתיכון (עוברת לתיכון עמית עמל, הרב תחומי.), ובכללי
, מה עובר עליי ביומיום בחופש (שאגב, נשארו רק 14 ימים נצלו את השבועיים האחרונים! ואני הולדת לנצל אותם כרואי, שכנראה בשינה חח)
אז כמו שאתם רואים, כבר בוקר, 05:54 אני -כמובן- הולכת לישון חח. אז בוקר טוב\לילה טוב.