לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Utopia


...הכל במידה...

Avatarכינוי:  :)Delirium

בת: 29



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פוסט המלצות וקצת הסברים...


רציתי להתחיל בצורה מיוחדת אז...

 

אני אתחיל מקולמבוס.

 

מחר יש לי מבחן בהיסטוריה - על ימי הביניים, רומא, ישו, האסלאם וההיסטוריה בכללי... אחרי שסיימתי להתכונן למבחן דיפדפתי בספר וראיתי כל מיני דברים מגניבים כמו ציורים ותיאורים ממש מגניבים של מה שהיה אז.. הסתכלתי יותר על ציורים יותר מאשר מפות, אבל קראצתי קצת על קולומבוס - כי תמיד הוא עניין אותי... אני חושבת שהוא הדוגמה של - בואו נחליט על משהו ואז נעשה אותו, הוא ממש מעורר השראה, כי, בתכלע'ס - לא הרבה אנשים עושים באמת את מה שהם אומרים שהם יעשו, ביסודי היה לי הסעה לביה"ס מאורגנת, והנהג כל הזמן אמר שהוא יתפטר וילך ללמוד אנגלית יוילך לזה וילך לזה - ולעסקים וכלכלה והוא היה אמור להתפטר אחרי שאני עזבתי את הסיה ס הקודם שלי, והוא לא... זה מהדוגמא לאנשים שרק אומרים, ואני לא רוצה ליהיות בנאדם כזה, מעכשיו כשאני אומרת משהו שאני עומדת לעשות - אני אעשה אותו באמת.. .כמה שאפשר הכי טוב והכי מספק. נראה לי שזאת דרך חיים, כי אם אתה אומר משהו ועושה אותו, זה נותן לך גם ביטחון עצמי, וגם סיפוק, וגם הרגשה שאתה יכל לעשות הכל! במיוחד אם עשיתי משהו ממש קשה.

 

ועכשיו לכל מיני הסברים והמלצות - אחרי שהסברתי על מה שהבנתי היום...

 

הגיע הזמן שאני אסביר לכם קצת על הסביבה שלי...

 

טואוב הנה זה מתחיל, קצת ארוך אבל תקראו ^^

 

חברים עיקריים מאוד שירשמו פה הרבה... - מצטערת אם מישהו רשום פה והוא לא רוצה - זבש"ך שאתם חברים שלי!

מיכל: חברה ממש טובה שלי, החברה הראשונה שלי בכיתת מחוננים (שליטעעעע) היא מבינה אותי תמיד, חייכנית - חשבה על להפוך לפריקית - אבל בסוף נראה לי ששכנעתי אותה שלא (או שזאת לא הייתי אני? Oם) מגניבה, מצחיקה, זורמת, עומדת על שלה ועוד ועוד ועוד... ב קיצור - חברה ממש משמ טובה שתמיד שם!

 

שי: חברה גם ממש טבוה שלי, מצחיקה וזורמת ומבינה, תמדי עמודדת אותי כשאני עצובה, יש לה רעיונות מטורפפים, היא מחזקת לי מאוד את הביטחון בזמן האחרון והיא ממש סבבה ^^

 

גל: חברה חמודה וחייכנית, אותו מזל כמוני, אוו מצב רוח כמוני, היא כמעט קופי שלי רק שאני יותר גבוהה והיא קצת יותר מפותחת ^^ (קצת? OO) היא ממש חמודה, בזכותה טעמתי מייפל אמיתי, היא אומרת דברים יש ולעניין והשנה היא הרבה יותר חמודה משנים קודמות, היא באה כשאני עצובה ומנסה לעודד אותי, היא תמדי מבינה את הכוונות והרצונות שלי - והיא גם ממש סבבה (:

 

נדב: ילד מגניבבב שממש ססבבה - תמיד מעודד ושם בשבילך - הוא מצחיק לפעמים בוטה - יותר מדי רגשות בשביל בן אבל מספיק ^^ יש לו שיער מגניב והוא חמוד, מה לעשות - חמוד!

 

עידו: אחד הבנים הכי נחמדים ומצחיקים וזורמים ואמיתיים שפגשתי, הוא הבן הכי בסדר שאני מכירה, הוא מבין, מרגיע, מסביר, מעורר אותך למציאות כשאתה מפגר, הוא מצחיק מאוד ויש לו עיניים מדהימות - אני לא צוחקת - הן מדהימות. 

 

תומר: ילד מגניב עם שיער יותר מגניב XD, לפעמים מאוד מאוד מאוד פוגע ומעליב, אבל כמו נדב - הוא מבין כשמדברים אליו, אם אומרים שהוא פוגע הוא יפסיק או יעשה מאמץ.  

 

 

עכשיו קצת על הכיתה

בהגדרה אחת הייתי אומרת כיתה קטנה מאוד שתקועה אחת בתחת של השני עד י"ב, זה מסכם בערך את הכל... לאט לאט מכירים את כולם ואת הכל ויודעים הכל וזה מגניב שיש נוסטלגיות ושותף וכאלה... וזה כיף, זה כמו קיבוץ אבל לא ^^... זה נותן לך משהו לסמוך עליו - פחות דאגה  לשנה הבאה - ואתה אף פעם לא מאבד את החברים שלך. (אלה אם כן הם עוזבים וזה רק אם הם מקבלים נכשל בהרבה מקצועות....)

 

אני מנסה לדחוס הרבה בתוך פוסט קטן אך ארוווווווך, אז תסלחו לי אם זה מבולגן...

 

אלה להקות שאני רוצה להמליץ עליהן - שמעתי אותן לאחרונה והתלהבתי (:

Danger gang

Epica

PSYCHOSTICK - שולטים

Serj Tenkian

TATU

The Veronicas

Katy Perry

 

 

הם בינתיים האהובות עליי, הן להקות ממש טובות, לדעתי תשמעו שיר אחד - ואם אתם אוהבים את הסגנון - אז על בטוח תאהבו את כל הלהקות ^^

 

אז כמו שאמרתי יש לי מבחן בהיסטוריה מחר, מחר אני הולכת לנסות ליהיות יותר דבקה במטרות וכו'... לפחות פשוט לעשות דברים שאני אומרת שאני אעשה ולא סתם להבטיח...

 

 

כולם אומרים לי שהוא אוהב,

למה אני לא רואה?

שיבוא שיגיד שלא ירמוז ויסתלק

אני משתגעת מחוסר הידיעה.

 

 

נכתב על ידי :)Delirium , 2/12/2008 22:43   בקטגוריות אופטימי, אהבה ויחסים, בית ספר, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טכנית זה נחשב כיום ראשון


אני לא יודעת למה אני כותבת כאן בהתראה קצרה...

 

אין לי משהו על הלב או משהו בסגנון, ואני גם לא מאמינה בלכתוב הרבה כדי למשוך תגובות, אבל אני פשוט רציתי להזכיר לעצמי שלפי כל השאלונים למיניהם שעשיתי היום בשביל לשים ברשימות הנחמדות - אז הבנתי הרבה על עצמי... זה נשמע מטופש להבין משאלון כל כל לא אמין אבל נחמד - כל כך הרבה.

 

אין לי כח לחזור מחר לביה"ס, זה מרגיש כמו לחזור אל הכיתה אחרי החופש הגדול... זה מעציב אותי כל יום שבת שנגמר... שוב להתחיל שבוע שיש לי בו מבחן - ושוב כל השיעורים והלחץ המעצבן הזה של להספיק בזמן. אין לי כח לזה - אז מגיע יום שבת, ומנסים לדחוס בו כל כך הרבה עד שגם הוא נהיה סוג של מלכודת לחץ, ואז הוא נגמר, ואת חושבת לעצמך - למה לעזאזל פשוט לא נשארתי לישון או ביליתי את כל היום בחוץ במקום לעשות שיעורים ולצפות בטלוויזיה, ואז את אומרת שביום שישי הבא את תכיני שיעורים -אולי אפילו תכיני בכיתה כדי שיהיה לך יום שישי חופשי פנוי.

 

אבל זה לא יקרה - והכל יקרה מחדש, במחזוריות. שזה די מצחיק בהתחשב בעובדה שכל יום קורה לנו משהו חדש אבל על בסיס אותו תסריט. אני מרגישה כמו באמצע בין סרט לתוכנית ריאליטי - מכתיבים לי מה לעשות אבל אני עושה מה שבא לי על הבסיס של זה. ונמאס לי - מתי כבר משהו ממש מסעיר יקרה?

אני לא אומרת שהכל גרוע עכשיו - אבל זה שטוח ומשעמם... כיפי - אבל משעמם, זה כמו לעלות על רכבת הרים הרבה פעמים, זה כיף אבל משעמם, אתה עדיין תצרח אבל אחר תגיד - זה נהיה פחות מפחיד מפעם לפעם - בוא נעלה שוב. (לא בא לי לעלות שוב, בא לי משהו חדש) בא לי שמה שאני רוצה יקרה לפי התסריט שלי - ושלא תגיד לי מה שאתה רוצה מתי שבא לך ושתסתכל עלי מתי שבא לך ואיך שבא לך... בא לי שדברים יקרו 

בידיוק

כמו

שאני

רוצה.

 

נכתב על ידי :)Delirium , 30/11/2008 00:01   בקטגוריות אופטימי, בית ספר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום שבת - יום רגיל? ...


ברור! אבל בכל זאת בואו נראה מה עשיתי היום...

קודם אני רוצה להגיד שאני תומכת לגמרי ביום שבת וחופשים

כי:

א. זה תירוץ מה זה שולט (אוף אבל אמא! חופש! \ שבת!)

ב. אפשר לישון עד מאוחר

ג. יום שתמיד אפשר לעשות בו הכל - תמיד נוח בו ואין מישהו שתפוס תמידית בשבת, תמיד נוח ומזג האוויר יפה - למרותש אני מעדיפה חורף XD

ד. הקניון פתוח - עדיין... בשעות מאוחרות אבל עדיין נוחות...

ה. משפחה והכל...

ו. חברים והכל.. (:

ז. אין ז בשבת! הוא מושלם! הוא לא קדוש! הוא מושלם! אין שופ פאק פה.

 

בכל מקרה, כל השבוע רק חיכיתי ליום שבת, כי היה לי השבוע הרבה לחץ - מבחנים, היה לי קשה להתעורר בבוקר כל השבוע, וזה מבאס - כי כבר יש לך הרגשה שאתה עוד נשאר היום בבית... והיה לי קר בבקרים - דבר שמשך אותי מאוד להישאר במיטה - אבל לא יכולתי, היה לי מבחן! וגם אם הייתי נשארת, הייתי צריכה להתכונן - במילה אחת היה לי הרבה ביה"ס.

 

אז סוף סוף הוא הגיע - היום המהולל, והוא היה סביר - לא משהו מיוחד, נשארתי בבית, התעוררתי בעשר בערך בבוקר - היה לי חמים כי זה שעה שכבר לא קר - לא כמו שבע בבוקר... (איכס...) קמתי בהרגשה טובה אבל ידעתי שנשארו לי שיעורים כי הייתי עייפה ולא עשיתי אתמול, אז באסה לי...

 

בכל מקרה ניסיתי למשוך את ז כמה שאפשר - אבל עשיתי שיעורים - זה די קטע לי את השבת, כי לקח לי הרבה זמן כי היו לי הרבה שיעורים למחר - אבל לא נורא, כי היה מעניין - אנגלית בעיקר וערבית - מתמטיקה לא אבל ספרות כן - מה לעשות, מינוסים ופלוסים בהכל...

 

אחר כך הכל היה סבבה - חשבתי ללכת לקניון עם אמא שלי כי רציתי לקנות סיכות לתיק וצמידים (השחורים הדקים האלה - הכי יפים בעיניי בין כל הניטים למיניהם...) וגם רציתי להראות לאמא שלי חנות עגילית מגניבה - אין לי חורים באזניים! זה די באסה כי יש כמה עגילים ממש יפים שאני ממש אוהבת וניסיתי להניח על האוזן והם נראים ממש טוב, אבל לא נורא - בשלב מסוים יהיו לי עגילים, הסיבה שאין לי עגילים זה כי התערבתי ע אח שלי שלא יהיו לי עגילים עד גיל 16, אף אחד לא זוכר על מה ההתערבות אז הפכנו את זה לסתם עוד התערבות - אז יאללה - רק עוד ארבע שלוש שנים...

 

בכל מקרה, עכשיו בערך רבע לתשע, ויש עוגה בתנור - והפרסומת הזאת של משפחה חורגת בטלוויזיה עם השיר היפה. עכשיו התחיל חדשות ויש רוח קרה יחסית למשך כל היום...

 

כל היום בא לי לצאת, ולא יצא לי לצאת אז יצא לי להתחמם פה - שזה גם לא כל כך עובד- אבל לפחות יש ליז מן איכות עם אמא שלי - בערך.. 8\ טלוויזיה נחשב נכון? מה?! רציתי לצאת לקניון לא?

 

סתם יש לנו הרבה זמני איכות ביחד...חחח... זה לא רק בימי שבת

 

אז כן - יום רגיל, רק בלי בית ספר - מה לעשות.

 

באסה.

 

(:

 



נכתב על ידי :)Delirium , 29/11/2008 20:32   בקטגוריות אופטימי, בית ספר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט היכרות! (:


למזלי - אני ילדה של מצב רוח טוב ואופטימיות - מפתיע - אבל רק מהשנה...

אז אתם לא תיראו כאן הרבה התבכיינות - אלה אם כן אתם רוצים ובמקרה הזה - לא אין מקרה כזה, כי אני לא אשנה את ההתנהגות שלי כדי להכניס עוד כניסות או עוד תגובות, כי אני כותבת לעצמי, בשבילי - לראות איפה אני עומדת - להראות לעצמי מה אני - זאת מאין השתקפות מוזרה שאני נותנת לעצמי, זאת החלטה שלי שלקחתי על עצמי אחרי שגיליתי שלמרות שהכל "נפלא פה", אז לפעמים זה לא ככה, ואני לא רוצה לריב עם חברות שלי וליצור מהומות - אני די נמנעת מזה, אז אני אצעק על המראה ואספר לה מה קורה...

(זאת דרך מטומטמת לאללה להסתכל על בלוג, אבל אני צריכה תירוץ כדי להיכנס לעולם של כותבי שירת חתיכת ורידים - למרות שלא כולם ככה... ואני חייבת להגיד שזאת השירה וכתיבת הסיפורים הכי יפים שיש כן? אני לא מתנגדת לכתיבה שלהם...)

אז ההסבר שלי לזה שאני כותבת בלוג (למרות שזה נשמע יותר כמו התנצלות... XD) זה ש...לא תמיד יש על מי לצעוק או להראות שאתה שמח - כי כל פעם שאתה תהיה שמח - מישהו אולי יהיה עצוב וזה לא יפה להראות שאתה שמח ליד מישהו עצוב. ואין תמיד מקומות לבכות מלחץ או מסבל - כי הכל מלא באנשים שרוצים לדעת למה ולמה ולמה???  אז צריך קצת את השקט הזה של הכתיבה עם עצמך מול המחשב - במקום לשמור ולא להבין מה יוצא מזה וממה בכלל אתה כועס שוב? וזה מרגיע, לכתוב זה מרגיע.

 

עכשיו אתם חושבים שאני ילדה היפראקטיבית מוזרה שלא יודעת להוציא את הכעסים שלה וסתם מזבלת לנו את השכל עם השטויות שלה... טוב, מה לעשות, זה גם מה שאני חושבת על חלק מהכותבים פה ^^

 

אז ככה - אחרי ההקדמה המוזרה והארוכה שיצאה לי די מוזר אבל אני מקווה שהבנתם את הסיבה שנאי כותבת כאן, אני אספר קצת על עצמי!

 

שם: נעמה

גיל: 12

כיתה: ז'

טובה ב: פוטושופ מאוד מאוד, מתמטיקה וערבית. (בעיקר...)

יודעת: ללכת לאיבוד בדרך שהיא בלי פניות.

עוד יודעת: שלא משנה כמה פעמים ננסה לספור את הכוכבים - כל לילה יש אחד חדש

מבינה: שיש סיכוי לכל אחד ואם טעית - אכלת אותה בנאדם!

עוד מבינה: אנשים, וד"א, אנשים אמרו לי את זה.

אוהבת: שוקולד מריר

עוד אוהבת: תירס...

תומכת: בצמחונות

שונאת: פרחות שבאות וצריכות להודיע לך שהן שם - אז למרות שיש להן שני מטר מעבר - הם ידחפו אותך.

עוד שונאת: להישאר מאחור.

אוהבת מאוד: ג'וני דפ!

מוזר: לפעמים השרירים בפה שלי מאבדים שליטה, פעם אכלתי עגבנייה - והפה שלי פשוט היה משתוק וכללל העגבנייה והשמפוחה שלה יצאו החוצה.

אוהבת בעיקר: חתולים ופרות

נותן לי הרגשה טובה: רעש של זרימת מים, להתנדנד, להסתחרר, ליהיות עם אנשים שאני אוהבת.

מרגיע: לכתוב, לישון, לבהות בתקרה, לחבוט בקיר, epica.

אוהבת וצריכה להתחיל לעשות יותר: לשמוע מוזיקה... זה הפסיק משום מה בזמן האחרון... אני אכין לי תיק אמפי ואקח איתי לביה"ס...

 

 

ועוד תוכלו למצוא עליי ברשימות... מקווה שלא עשיתי לכם טראומה או רושם רע - אני בנאדם טוב! באמת שכן! XDD

ואני לא אכתוב כאן ועכשיו על אנשים שאני מכירה ויוזכרו פה הרבה, כי יהיה לזה או פוסט משלו או בזמן כתיבה אני אסביר...

 

בקיצור!

 

מקווה שהכל יהיה בסדר, שאף אחד לא יפגע - שהכל ילך חלק ושלאף אחד לא תיפול העין בזמן שהוא כותב! (תמיד תכתבו עם ראש קדימה!)

 

בהצלחה עם העין!

 

Delirium :)

נכתב על ידי :)Delirium , 28/11/2008 22:18   בקטגוריות אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



453
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל:)Delirium אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על :)Delirium ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)