לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח,קיצור קיבה.
ירדתי מאז 20 קילו,ועליתי חצי בחזרה,אם בגלל שאכלתי שטויות,אם כי לא עשיתי ספורט,לא חסר סיבות.
ב30 לחודש הזה אני הולכת לעבור סגירת טבעת,אני מפחדת,מפחדת להיכנע לעצמי,לא להתמיד בספורט,לא להצליח לרדת את המשקל הנחוץ כדי לקבל פרופיל טוב להתגייסות..
אני צריכה לרדת 40 קילו כדי להיות במשקל סביר להתגייסות,...
אני מפחדת שוב להפסיד לעצמי,שוב להיכנע,שוב לא להילחם נגד המשקל עד הסוף.....
אני מפחדת מהסגירה עצמה,מהפחד לחוש כאב,אני מפחדת שלא יגייסו אותי,אני מפחדת לא למצוא אהבה,אני מפחדת מהרבה דברים.
אבל הכי אני מפחדת-אני מפחדת למות.
המשקל שלי גבוהה בצורה לא רגילה,רק שאני ארד את ה40 קילו האלה אני יוכל,אמא תוכל,כולם יוכלו לנשום ולהגיד היא ניצלה.
אני זוכרת שלפני כמה זמן שהרופא עשה לי בדיקה הוא אמר לאמא,אין לי מושג למה,אין לי מושג איך אבל אלוהים שומר על הילדה שלך מלמעלה...הבנתי למה הוא התכוון,אבל בחרתי להתעלם כמו תמיד.
וכניראה שהגיע הזמן שגם לי ימאס,ונימאס לי,אני רוצה שיאהבו אותי,אני רוצה שיראו שאני יפה,ואני באמת יפה,שיער חום,עיניים ירוקות-חומות,הרבה חושבים שאני יפה.....
עד ה30 לחודש אני מרשה לעצמי,אחרי זה זהו,נגמר עידן הזלילות,נגמר עידן העצלות,אני אתפוס את עצמי בידיים.
ומכאן והלאה הבלוג הזה יהיה המקום בו לפרוק הכל,אם יש משבר גם משבר,ובעזרת השם לא יהיה.