עלה של סתיו נע ברוח הקיץ, נראה כי היה האחרון שנותר. הכל מסביב היה ירוק ופורח, ורק העלה הכתמתם בלט בצבעי הזהב שלו. הוא העלה זכרונות נשכחים בליבם של האנשים, אשר חוו תקופה אשר תיחרט בליבם לעד. הכל התחיל בסתיו שעבר, בממלכת קריסטליה. אותה הממלכה התמלאה בתחושת עצבות, כאשר ימיי הפריחה נטשו אותם גלמודים ביערות. כאשר אחת מנערות הממלכה שוטטה ביער, בין שדות הפרחים אשר נבלו לאיטם, היא הבחינה באחד העצים, ובתוכו מנהרה הנראית כי נמשכת עד אין סוף. היא פילסה את דרכה בין העלים, מתבוננת בחשד בעיניה הכחולות, אשר איבדו את תמימותן באותו הרגע. היא נשכה את שפתיה בפחד, בעודה משתוקקת להביט במנהרה. היא התייצבה מול העץ, מתבוננת מבעד למנהרה האין סופית. הנערה שלחה את ידה אל תוך העץ החלול, אך לא הצליחה לגעת בפיסת האילוזיה האין סופית, בעולם החדש שמתגלה מול עיניה.

"נסיכה! נסיכה!" נשמעו קולות מרוחקים. היא סובבה את מבטה אל מקור הקולות, אשר התקרבו יותר ויותר. כאשר הסיטה את מבטה אל העץ בשנית, הוא לא היה שם. היא ניצבה דוממת, מהרהרת אם הכל היה רק אשליה. לפתע, דמות הגיחה מולה. היא ניצבה על סוס לבן ומבריק, אשר לו אוכף מלכותי וזוג מושכות זהב.

לנער היה שיער בלונדיני ועיניים ירוקות, אציליות.

"מרלין יקירתי, עוד מעט חושך יכסה את היער. איני רוצה להשאירך לצל הזאבים והשדים," אמר הנער והושיט לה את ידו. היא אחזה את ידו בעדינות, ועלתה מאחוריו על הסוס. היא חיבקה אותו מאחור, אך הנער הצליף בסוס באדישות והוא החל לדהור לעבר מקום לא ידוע. הם עברו ליד מפל מדהים ביופיו, ומתחתיו נחל מכוסה בעליי זהב. לאחר מספר דקות רכיבה, היה ניתן להבחין בארמון מלכותי מן האופק.

"ברנדון, מדוע יצאת לחפש אחריי?" היא שאלה בנימוס, אך לא הקשיבה לתשובתו המעורפלת.

היא הרהרה על גן העדן אשר מצאה בתוך העץ, ותהתה אם הכל סתם אילוזיה, או בריחה ממכאוב מסויים שצץ מליבה. היא שמטה יד אחת מחיבוקו של הנסיך, ובידה התגלה הדבר הראשון אשר מצאה בתוך העץ. עלה של סתיו.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עריכה!
אם תגיבו הרבה, אני מעלה פרק שני עוד היום!
הוא כבר שמור לי בטיוטות.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

מקווה שתאהבו ותגיבו, אוטום.