אם הוא ילך את תבכי לך
אם את תלכי הוא ישיר לך
ולא תדעי מה קרה לו
לעולם...
אז אני סתם אכתוב לעצמי כי אין כבר מי שיקשיב ובאותה נשימה גם יבין... יבין את מה
שאני מרגישה עכשיו, כשאתה רוצה ללמוד רפואה בלונדון וגם ליבך הוא כבר עצוב, לא
יכול על העולם.
ומה אני אעשה פה לבד? מה אעשה? תגיד לי!
אז להגיד לך שאתה אנוכי ואגואיסט שחושב רק על עצמו, ככה בורח?
איך אוכל? הרי אלו חייך ולא חיי, אלו בחירותייך ולא בחירותיי, אלו חלומותייך ולא
חלומותיי. אני רק מבקשת שתשקול שנית כל מחשבה שלך, כל החלטה..
כי אתה חשוב לי, אתה חשוב גם לעוד אנשים בעולם הקטן הזה שבעינייך נראים ככלום.
אני מוכנה לספור עד 10 ולתלוש את הלב שלי ולתת לך אותו, עם פרח ליד, בחיי.
האם תיקח אותו? הוא שלך, במתנה! בלי החזר או ריבית.
אתה פשוט הכל בשבילי... אתה האושר שמאיר אותי..
אני לא רואה אותך יוצא מזה... איך אתה הופך את זה לאהבה?
עדיף הטירוף,
השיגעון, רק לא הפחד, הוא גומר אותי
כוסות ריקות,
דמעות זולות
מלך, בלייצר חיים
חזרתי מציד, כתמי
הדם נעלמים עם בוא השמש
נורא, כמה זה
נורא
בסוף מתרגלים
להכל
אז לא... לא רוצה שתתרגל להכל, לא לזה. אני רוצה שתהיה פה, איתי, לצידי, תמיד! אני
לא מוכנה שתיקח את הרגליים שלך ותלך...
אז פשוט אני אהיה הכי גלויה איתך והכי כנה:
אני פשוט... אוהבת אותך ודואגת.