ואו.. לא ברור כל כך... לא הייתי פה זמן מה..
וכשלא הייתי הכרתי את הבעל לעתיד שלי, רוצה שהוא יהיה הראשון שלי, שנגור יחד, שנעבור את הדברים הקשים ביחד בחיים האלו ויהיה אב לילדיי. אבל זה מבט עתידי כל כך..
אני והוא ארבעה חודשים ושמונה ימים, אני אוהבת אותו... ולצערי הבנתי את זה רק בחודש השלישי בקשר שלנו.
לשמחתי הוא לא נפרד ממני אחרי כל מה שעשיתי לו.
הוא גדול ממני בשנתיים, בן 16 וחצי וקרוב לאיפה שאני גרה.
בסילבסטר הוא ישן אצלי שישי-שבת והיה לי כל כך כייף, היה מושלם.
והמשפחה שלי התחברה איתו והוא נחמד לו פה, מרגיש לו בית (:
המשפחה הקרובה פגשה אותו ואמרו שהוא מדהים. נו תספרו לי על זה..
היום בבוקר לא רציתי לקום, חיפשתי את הידיים שלו, המחבקות.
היום הזה עבר עליי בעצב... כי הוא לא פה בבית, הוא לא הבן אדם שהעיר אותי בבוקר, הוא לא חיכה לי בסלון אחרי שאתארגן..
לא יודעת... התרגלתי לנוכחות שלו פעמים רבות בחופש חנוכה ואז שוב הייתי צריכה להשלים עם העובדה שאין מה לעשות...
מחכים שבוע שלם כדיי לראות אותו שוב.
ועכשיו שוב... ועוד ככה? \:
אני מתגעגעת אליו מאוד!
רק שתדעו לכם... אני הבנתי שאני פשוט..
ככה פשוט...
פשוט מאוהבת בו.
' מזל שיש אותך
אני שקוע בנסתר שבך אוהב מה שגלוי
אני עבד לחכמה שלך ואין בך כלום שפוי
איזה מזל '
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
