האחים ג'ונאס - סיפורים.

"הלו ?" דני מלמלה לתוך הטלפון, אך לא ענו לה. "הלו ?" היא חזרה על עצמה... "שלום" קולה של אישה מבוגרת וצרודה בקע מן הטלפון...

"שלום, אני רוצה לקבוע תור... אם אפשר לקרוא לזה כך" - "בוודאי" האישה מלמלה ולמרות שדני לא ראתה את האישה, היא ידעה בוודאות שזו חייכה.

"תוכלי לבוא לעמדה שלי, עוד חצי שעה ?" האישה אמרה, קולה עדיין היה צרוד בצורה מטרידה. "אין בעיה" דני אמרה, והשיחה נותקה.

-

"שלום, את בטח הנערה שדיברה איתי בטלפון" האישה הזקנה אמרה לדני, שהנהנה להסכמה והתיישבה בכיסא שמול השולחן העגול, על השולחן הייתה פרוסה מפה סגולה עם ציוריים של כוכבים, ירחים ושמשות. על המפה היה דף ועט, ושתי כוסות פלסטיק שבתוכן היה ממולא מים. "אז, אני מבקשת שתספרי לי את כל מה שקרה. מההתחלה עד הסוף"

"מההתחלה ? מאז שהכרתי אותו...? מאז שגיליתי שהוא בוגד בי ? מאז שמה ...?"  דני התחילה לשאול, היא לא ידעה מאיפה להתחיל, מה ההתחלה ? "מאז ש... נפגשתם לראשונה" האישה אמרה והביטה בדני, מחכה לשמוע את הסיפור.

"אוקי... ההתחלה....." דני התחילה לספר את הסיפור שלה ושל ניק.

- שמונה חודשים אחורה –

דני יצאה מהגלידריה, עם גלידת שוקולד ענקית נטפה מתוך גביע ענק של גלידה.

"אוווח'" דני מלמלה כעבור שנייה אחרי שיצאה מן החנות, היא נתקלה במישהו,  מישהו עם חולצה לבנה וכמה צפוי... הגלידה שלי מרוחה על כל חולצתו... וגם מעט ממנה על חולצתה.

"סליחה, אני כלכך מצטערת !!!" דני התחילה למלמל והרימה את מבטה לכיוון האיש בו נתקלה.

"בואי, אני אקנה לך גלידה חדשה" הוא מלמל ותפס בידה של דני ההמומה. "תסגרי את הפה עוד ייכנס לך זבוב" הוא צחק ולחייה של דני התמלאו בסומק אדום, "סליחה, פשוט לא כל יום אני נתקלת בניק ג'ונאס" היא גיחכה והביטה לתוך עיניו, מבטו הפנט אותה, וככה במשך כמה שניות הם הביטו אחד בשנייה, חוקרים במבטם.

"אז איך אמרת שקוראים לך ?" הוא שבר את השתיקה, "לא אמרתי, וגם לא שאלת. קוראים לי דני" היא מיהרה להגיד,

להראות לו שהיא לא מעריצה אובססיבית (למרות שכל החדר שלה היה מלא פוסטרים) ובעלת ביטחון עצמי, שלא שמה על כמה הוא מפורסם. (אבל היא כן, אוו היא כן)

"בואי" הוא אחד בידה, באופן חלש כדי לראות אם זה בסדר מבחינתה, "לאן ?" היא מיהרה להגיד 'למרות שהוא מפורסם, מה ניראה לו שהוא רוצה ללכת איתי ? אולי האחים ג'ונאס לא תמימים אחרי הכל...' היא חשבה לעצמה.

"למקום שיש בו גלידה יותר טעימה מהגלידה הזאת" ניק אמר בביטחון כעבור כמה שניות והתחיל ללכת, "את באה ?" הוא שאל וחיוך הצטייר על פניו, כמובן שאף-אחת לא תוכל לסרב לניק ג'ונאס. דני הנהנה והלכה לצד ניק.

"בת כמה את בכלל ?" ניק שאל והביט בדני בשאלה. "אני לא יותר גדולה ממך" היא אמרה והביטה בו, אך הוא נראה יותר מבולבל. "מאיפה את יודעת מתי התאריך לידה שלי ?" הוא נראה מופתע, אך פניו התבהרו ברגע... "שכחתי" הוא מלמל ודני פרצה בצחוק. "מה עם הגלידה ?" היא שאלה, למרות שזה לא עניין אותה בכלל. "עוד קצת" הוא חייך, הם הלכו המון...

דיברו וצחקו, היא לא התייחסה אליו כאלה  'ניק ג'ונאס הזמר המפורסם'. היא התייחסה אליו בתור ניק, נער שהגלידה שלה נשפכה עליו.... "עוד מעט מגיעים" הוא מלמל בלחישה, השעה כבר הייתה מאוחרת, שניהם לא שמו לב כמה זמן הם כבר בילו יחד... "יש ! כבר חיכיתי לגילדה הזאת" דני אמרה וחייכה לעבר ניק, שחייך גם הוא אליה.

השניים התחילו לעלות על גבעה קטנה, "וואו" דני מלמלה כשראתה את הנוף שנגלה לנגד עיניה, חורשה קטנה שהייתה מוארת שאור הירח, נחל שחצה אותה... המראה קסם בעיני דני "זה נראה כמו משהו מהאגדות" היא אמרה והצביעה לעבר החורשה. "עכשיו זאת האגדה שלך" ניק גיחך לעבר דני שחייכה באופן מקסים. "אז אני צריכה נסיך" היא אמרה והביטה לעבר ניק, שהתקרב אליה. "אני אתנדב" היא חייך וסובב אותה אליו, מביט עמוק אל תוך עיניה, נסחף לתוך מבטה...

"לא מתנשקים בדייט הראשון" דני אמרה בילדותיות, וניק הנהן. "מה אכפת לי ?" הוא אמרה ונשק לשפתיה המתוקות של דני, נשיקה שלאט לאט הפכה יותר ויותר תשוקתית. שפתיהם התנתקו, ובלי לומר כלום שניהם חייכו והתיישבו על הדשא,

מביטים לעבר החורשה. דני הניחה את ראשה על כתפו של ניק, שחיבק אותה... "דני...?" ניק לחש לעברה. "מממ ?" היא ענתה לו... "את לא תעזבי אותי, נכון ...?" הוא שאל והיא הרימה את ראשה אליו בהפתעה. "בתנאי שאתה לא" היא מלמלה וחייכה לעברו, מנסה לתפוס את מבטו בעיניה. "אני לעולם לא אעזוב אותך, לא משנה מה... מבטיח" הוא חייך ונשק קלות לשפתיה.

~~~~~~~~~~

מקווה שאהבתם, פרק חדש בקרוב ^^