היה אחד מהספריים השניים שיצאו היה אפשר לומר הרבה על הסידרה הזאת
שהייתה מורכבת בכל כך הרבה המשכים. כל אחד היה יכל לראות את זה בצורה אחרת או אפילו קצת שונה .
אך זה היה תמיד תלוי איך היו מסתכלים על זה.אבל אני ראייתי את זה
ב'רוח' קצת שונה. אחרי הכל , כל אחד חלם אפשהו שם לעוף, לחתוך אל עבר השמיים להרגיש את חום הירח ואפילו
לראות את כל העולם מלמטה. בעצם, להרגיש חופשיי.
החופש היה יכל להיות הסיטואציה הכי טובה והטבעית ביותר שמתקשר ברגע זה לתחושות שלי.
אך, למעשה הנשים של משפחת סברוין , ראו זאת רצת אחרת את עניין ה"חופש".
הן היו שלושה נשים, קשוחות מעט,עם לב רחב שידעות לעוף.
אפשר לומר שהן חיו במשך דורות שלמים במצב של דיכוי, והדבר האחרון שאפשר לומר עליהן הוא שהן יכולות להרגיש "חופשיות".
אליס הייתה רק בת שש עשרה היא הייתה דור שלישי לשלושת המעופפות.
בנות המשפחה הן כלל לא מחשפות ואפילו אינן קוסמות ולא הייתה להן אף כוח על אנושיים.
הן היו נשים רגילות לחללוטיין.
שחיות בוורמונט של זמננו, נוהגות במכונית, מתפרנסות מפטנט שהמציא אחד מאבות אבותיהן ואוכלות בעיקר טופו ונבטים אבל בלילה בלילה,
כשאף אחד לא מעלה בדעתו להסתכל לשמיים, הן מצטיידות בבגדים חמים, בשק שינה ובגפרורים, ומתאמנות בתעופה …
אליס חיה בבית עטוף הסודות הזה עם אמה, שתי דודותיה וסבתה ששולטת בכולן ביד ברזל, ומנסה למצוא לעצמה דרך משלה.
בנות משפחת סברוין מסתירות מסביבתן את סוד התעופה, אבל עם בואה של כרמן, הדודה הבכירה והמנודה, מסתבר לאליס שגם בתוך הבית יש סודות משמעותיים שהוסתרו ממנה.
הסודות הדרמטיים האלה מפתיעים מאוד את אליס אבל קצת פחות מפתיעים את מי שקורא את סיפורה וכבר קרא בחייו שניים-שלושה ואפילו כבר שישה ספרים שמגלים סודות אפלים…
עיצוב שעשיתי לזה :D
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה אופטימית D:
