יש את הרגעים שאני פשוט רוצה לעזוב הכל וללכת.
להעלם.
כאילו אף פעם לא הייתי קיימת.
אני רוצה לעזוב בגללך.
יותר נכון בשבילך.
את פשוט כל כך מעצבנת אותי שאני פוחדת שאני יפגע בך.
את מוציאה אותי משליטה.
אני בחיים שלי לא ראיתי את עצמי ככה.
ובדיוק שהכל התחיל להיות טוב כבר חשבתי שאני יכולה לסמוך עלייך.
שאני יכולה לבוא ולדבר איתך על הדברים שאמא ובת מדברות.
אבל היית חייבת להרוס הכל בשנייה.
לפעמים אני כל כך צריכה אותך ואת אף פעם לא שם.
אני צריכה לספר לך כל כך הרבה דברים אבל אני בחיים לא יעשה את זה.
אני פשוט רוצה לעבור, לברוח, לעזוב הכל.
לא בגללך אלא בשבילך.
אני עוד יעשה משהו שאני יתחרט עליו בסוף
ואז זה יהיה בגללך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
