זה היה ה27.11.. הפעם הראשונה שניפגשנו, אני לא יגיד שהתרגשתי או נדלקתי עלייך ממבט ראשון כי זה ממש לא נכון.
מה שכן, דיי חשבתי עלייך ורציתי להכיר אותך מקרוב ולדעת מי אתה.
אני זוכרת איך הסתכלת עלי בצורה מוזרה..שישבת שמה בכניסה לביניין עם הפלאפון הזה..ושמעת שירים.
שהלכתי עם אחותך לכיוון השני ושעלית על התחנת אוטובוס וצעקת לי.
ויום אחרי ששוב באתי במקרה, שמעתי שסיפרת לחברה שלך לשעבר שיש לך חברה בשם ספיר.. ושהתלהבתי.
ושאחותך סיפרה לי שדיברת עלי עם כמה אנשים.. הרגשתי מאושרת.
ואז..כבר לא ראיתי אותך. המשכתי את החיים שלי כרגיל.. היה לי חבר, לא אהבתי אותו כ"כ אבל האמנתי שכן.
ככה עבר לו עוד שבוע ועוד שבוע ועוד חודש.. עד שהגיע התאריך 1.1.09. התאריך הכי מדהים בעולם !
ניפגשנו שוב..האמת בזכות ההורים שלנו. הייתי ביישנית, וגם אתה.
דיי נידלקת עליי ורצית אותי.. ואני ממש הייתי אנטי, לא רציתי אותך ולא להיסתכל עלייך. היית מגעיל בעיניי.
ככה עבר לו עוד יום ועוד יום שהיינו רואים אחד את השני.. אחרי שבוע- נהיינו חברים. התנשקנו, והיה לי חבר באותו הזמן
אז ישר יום אחרי הלכתי להיפרד ממנו ולהגיד לו שבגדתי בו.
היינו רואים אחד את השני יום יום כמעט.. מאחרי בית ספר עד השעה 11 בלילה ככה יום יום..
הייתי סגורה, הייתי ביישנית, לא דיברנו ממש.. ולא הרגשתי אלייך כלום.
עד שעבר לו בערך חודש, ורבנו ריב באייסי. התחלת לקלל אותי ולהגיד לי שאני הילדה הכי מגעילה שיש,
ושאני שרמוטה, ושאתה נגעל ממני. ממש נפגעתי. באותו רגע התחלתי לבכות כמו שבחיים לא בכיתי.
לא יודעת מה עבר לי בראש, אבל כשחשבתי לעצמי בראש שזה הסוף שלנו התחלתי לבכות עוד יותר.
בלי לשים לב התאהבתי בך..בדרך הכי מסריחה שיש גיליתי את זה.
יום אחרי זה, היה חופש. אני לא אשכח איך בכיתי כולי דמעות, אמא שלי שאלה מה קרה לי.. עד שהיא הבינה כבר לבד שזה הוא.
הראתי לה את ההיסטוריה באייסי..והתחלתי לבכות.
אחרי זה ירדתי למטה לקנות סיגריות, אני חוזרת, ואני רואה אותו בלובי. כולו סחוט מים.. מתלבט עם לעלות או לא..
עליתי למעלה מהר ונעלתי את הדלת. אמרתי לאמא שלי שלא תפתח. אחרי כמה דקות אני רואה אותו בחדר שלי.
מנסה לדבר איתי..וכלום. העפתי אותו מהחיים שלי, אמרתי לו מילים פוגעות ממה שהוא אמר לי, ירדתי עליו
סילקתי אותו, עד שהוא יצא לי מהבית. ובדיוק ירד מבול בחוץ. כולו חזר עוד יותר סחוט מים הביתה. כ"כ שמחתי הרגשתי שזה עונש מלמעלה.
אחרי זה בערב הלכתי לישון.. ואמא שלי מעירה אותי עושה לי "קחי ישלך טלפון, תדברי יפה" לא הבנתי מיזה אבל היתה לי הרגשה.
זה היה הוא! "ספיר אפשר לבוא אלייך?" אמרתי לו "בשביל מה ? אני כבר לא מגעילה אותך ? "
הוא ענה לי "אם היית מגעילה אותי לא הייתי מתקשר..אני מצטער. אפשר לבוא?" אמרתי לו כן.
אחרי יום הלכתי אליו והכל היה בסדר.. יום יום היינו יושבים בחדר.. יותר התחברתי אליו.. הרגשתי יותר בנוח.
אחרי כמה ימים התחלתי להתרחק מהחברות.. מהידידים.. רק הוא עיניין אותי, הייתי אצלו יום-יום.
אם לא, זה היה נדיר. יום אצלו יום אצלי.. ככה כמה חודשים.
עד שהגיעה חופשת פורים.. אמא שלי עמדה להקפיץ אותי אליו אבל האוטו פשוט לא הניע. הייתי בבאסה של החיים..
הלכתי יום למחרת, ומה הסתבר לי? שהוא התנשק עם איזה אחת.
זאת אומרת, בזמן שאני ישבתי בדיכאון בגללו.. הוא נהנה לו עם הפוסטמה ההיא.
ואיך גיליתי? הוא סיפר לי.. בהתחלה הוא סיפר לי כמה שהוא אוהב אותי, וכמה שהוא לא מתכוון לפגוע בי אבל זה פשוט יוצא, לבד.
ושהוא מצטער וניסה לרמוז לי בכל דרך שהוא התנשק עם הילדה הזאת.
ברגע שהבנתי, יצאתי מהחדר, כולי עצבים. עמדתי ללכת אבל כמה אנשים שהיו אצלו בבית עצרו אותי..
הם השלימו בינינו ואמרו לי שזה שטויות ושזה כולה נשיקה.. וזה גם בגלל שהוא התגעגע אליי ולא ידע מה לעשות.
הייתי טיפשה.. מרוב שאהבתי אותו סלחתי לו. ברוב תמימותי.
אחרי זה הכל המשיך רגיל.. ממש רגיל, עד ששוב.. הגיעה חופשת פסח.
הוא התנשק עם הילדה הכי מסריחה בעולם ושניהם הסתירו את זה ממני. אותה הכרתי עוד לפניו.. אז ידעתי להאמין לה
כשהיא אמרה לי שלא קרה כלום ושאין לי מה לדאוג.
שוב, סלחתי לו, אחרי ששמעתי את זה ממנו. הפעם לא בצורה יפה.. בצורה הכי מגעילה שיש.
זאת היתה החברה שלו לשעבר.. וזה היה התערבות ביניהם על זה שהיא עוד אוהבת אותו וכאלה.
החלטתי לסלוח. אחרי המון שיכנועים.. שוב, מרוב שהייתי מטומטמת. אבל בסה"כ, זו כולה נשיקה.
אחרי כמה זמן גם כן הכל היה רגיל.. התקרבנו יותר..אהבנו יותר..דיברנו יותר..הכל היה יותר.
חלק אמרו שאנחנו ממש כמו זוג נשוי, חלק מהחברות שלי בכלל לא אהבו אותו.. ואני מרוב שהייתי עיוורת חשבתי שהן מקנאות.
עד שהגיעה חופשת שבועות.. אמא שלי היתה חולה ממש קשה, אז מן הסתם אני האחות הגדולה בבית..
הייתי צריכה לטפל בה ולדאוג לאחים הקטנים.. אז לא יכולתי ללכת אליו שבוע.
דיברנו אבל בלילה באייסי בשקט..רבנו השלמנו.. התגעגענו.
עד שהתגלה לי שיש לו חברה חוץ ממני. והפעם לא ממנו, מהחברה שלו לפניי. (לא זאת שהוא התנשק איתה)
הרגשתי הילדה הכי מטומטמת בעולם.. בזמן שאני מתגעגעת אליו הבן אדם נהנה לו עם השרמוטה ההיא ?!
אמרתי זהו הפעם זה הסוף. רבנו הרבה בתקופה הזאת..אבל הוא הבטיח לי שהוא יפרד ממנה, שהוא סתם איתה כדי לפגוע בה.
שהוא נגעל ממנה ולא סובל אותה אבל לא היתה לו בררה כי לא נפגשנו שבוע. האמנתי לו..הייתי תמימה, שוב...מפגרת.
הלכתי עם הלב שלי ולא עם הראש. התחלתי לחרוט את השם שלו בכל מקום שאפשר בגוף...
כמה ימים לפני היום הולדת שלי.. והחופש הגדול, בתאריך ה12.6 יום שישי חזרתי מהבית ספר.. אמא שלי מספרת לי
שהוא מתכנן לצאת היום ושאנחנו לא ביחד ושהוא אמר שהסיפור ביני לבינו מבחינתו מ-ת.
קיצר אחרי כמה דקות טלפון ממנו שאלתי אותו מה הבעיה שלו.. הוא אמר לי שזה הפעם סופי.. שזה נגמר ושאני אשכח ממנו.
קיבלתי את העצבים של החיים שלי, הלכתי לשכן שלו (סוג של חבר שלו) ואמרתי לו שאני רוצה אותו, כי ידעתי שהוא כבר מלא זמן רוצה אותי.. ומנסה להפריד ביני לבין חבר שלי אז החלטתי לעשות לו דווקא !
קיצר עשינו את עצמנו חברים.. והוא בינתיים מתעצבן והתחיל לבכות.. הייתי מאושרת. סוף סוף הצלחתי לנקום בו כמו שצריך.
מפה לשם התברר לי שהוא בכלל עשה את זה כדי לצאת.. הרי זה היה יום שישי.. ואחד החברים שלו אמר לו
שאם ישלו חברה אז הוא לא יתן לו להתחיל עם בנות, אז הוא כניראה חשב שאם הוא יפרד ממני ויחזור אז זה יצליח לו.
עד הערב הוא היה בדיכאון.. הוא בכה.. ואחרי זה הוא יצא לשתות עם חברים.
כשהוא חזר ב-1 בלילה ככה.. אמא שלו מתקשרת אליי אומרת לי "אל תשאלי הוא חזר כולו מסטול מת מקיא נזכר בך ומתחיל לבכות"
הרגשתי צביטה בלב וביקשתי ממנה לדבר איתו.. דיברתי איתו.. והוא סיפר לי שהוא אוהב אותי, ושפגעתי בו
והוא בכה לי למה הילדה היחידה שהוא רצה לתת לה את הלב שלו עשתה לו ככה..ושהוא אוהב אותי באמת, אבל שזה נגמר.
ושבחוץ הוא נפל והיה לו בקבוק וודקה ביד.. אז כשהוא נפל הוא התחיל לבכות כי הוא נזכר בי ואנשים שאלו אותו מה קרה לו
והוא אמר "הילדה שהכי אהבתי בחיים פגעה בי". הרגשתי רע.. התחלתי לבכות.
דיברנו שעות.. ככה שעברה לו הסטלה בינתיים..ומרוב שדיברנו בלי הפסקה נירדמנו בטלפון.
יום למחרת שוב דיברנו בטלפון.. שוב אותה שיחה ואותם מילים ואותם דמעות.
אחרי זה בערב החבר הזה שלו שרצה אותי כבר מלא זמן.. דיבר איתי באייסי וגרם לו לקנא, ואמר לו דווקא שאנחנו חברים כדי שהוא יפגע.
הרגשתי רע אבל זרמתי.. ידעתי שאם אני אתן לו להמשיך לפגוע בי בסוף אני יסבול..
עם הזמן המצב הדרדר, ומרוב עצבים הוא שבר לאמא שלו את האף, כל השכונה שמעה על זה, כולם הסתכלו עליו מוזר..
ושוב- בגללי הכל.. היא לא היתה צריכה לדבר איתו עליי בכלל כי היא ידעה שזה יעצבן אותו.. והוא לקח מטאטא ושבר לה את האף.
אחרי יום יומיים השכן הזה שלו והוא הלכו מכות מתחת לבית שלי, באה משטרה היה בלגאן, ושוב בגללי.
אחרי כמה זמן אמא שלי ראתה שרע לי ושאני סובלת, והיא הלכה לאיים עליו שאם הוא ימשיך ליצור איתי קשר באייסי פלאפון..
היא פשוט תזמין לו משטרה.
בארבע חודשים האלה התגעגעתי אליו, בכיתי, רציתי אותו, ברחתי מהבית בשבילו, וכלום לא עזר.
אחרי חודש גיליתי שעצרו אותו שוטרים כי מישהו הלשין עליו שהוא משתמש בסמים. הוא היה יום יומיים במעצר..
לא האמנתי שאני לא יכולה להיות איתו, לחבק אותו, ולעודד אותו שיהיה בסדר.
ככה עברו להם 4 חודשים.. ואחרי 4 חודשים אחותו הקטנה (חברה של אחותי) ישנה אצלנו כמה ימים.. אז אבא של אור התקשר אלייה, ואמר לה שהוא בוכה לו ושהוא רוצה לבקש סליחה. הוא התחנן לאמא שלי בטלפון שתתן לנו לחזור.. צ'אנס אחרון.
כמובן שהיא הסכימה.. ואחרי כמה זמן אני והוא דיברנו בטלפון שעות.. וזאת היתה השיחה הכי יפה בעולם.
אחרי כמה זמן נפגשנו.. חזרנו. הכל חזר שוב האובססיה לריח שלו, לנשיקות שלו, למבטים שלו.
ושבועיים אחרי- הכל נגמר.
הוא פתאום רוצה זמן, פתאום לא מתאים לו, פתאום הוא לא רוצה, לא אוהב, פתאום נמאס לו.
נתתי לו זמן.. כמעט חודש. ואחרי החודש גיליתי שהוא נשאר אותו הדבר, ילד פוזאיסט ליד החברים שלו..
מגעיל פחדן ושקרן.
ולבינתים זה נגמר, אבל אני יודעת שמי שהולך על שתיים- חוזר על ארבע.
זהו איזה פריקה זאת היתה 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sapir (: