your smile will not kill anyone

נמאס לי מהרחמיים העצמיים האלה.

נמאס לי שכל פעם מחדש אנשים באים ועושים את עצמם שאכפת להם ממני.

אין בן אדם אחד שיכול להקשיב לי באמת מכל הלב? בלי לרחם? בלי לשקר?

כבר התחלתי לאבד את האמונה שקיימים בני אדם נורמליים.. אפילו כאן שזאת (היתה) התקווה האחרונה שלי.

לאט לאט אנשים שאני אוהבת עוזבים אותי, עשיתי טעות שנקשרתי אליהם בכלל אני יודעת.

והפעם, אני לא מבקשת שתתחננו, לא מכריחה אותכם להגיב בכלל.. תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

אבל נמאס לי.

אז זה באמת הפוסט האחרון.

שיהיה לכולם אחלה חיים, ותודה לכל מי שהגיב ושמר איתי על קשר כל הזמן הזה.

(למרות שאני ממש לא מבינה איך..איך אפשר לסבול אחת כמוני).

ספיר.