your smile will not kill anyone

אוהבת? כן, יודעת? לא, שמחה? לא, עצובה? כן.

לבד? כן.

הכל כ"כ רע, חסר חשיבות, ריק, מדכא, מגעיל, מעצבן, מאוס.

כמה פעמים כבר אמרתי שנמאס לי מכל המצב הזה? נמאס. פשוט ככה.

נמאס לקום כל בוקר, נמאס לראות את אותם האנשים, נמאס לשמוע את אותם הדברים

והכי גרוע נמאס לי מכל הרגשות הבלתי נשלטים האלה. הכל כבד עליי וגדול עליי ורע ולא צפוי ולא רצוי.

נמאס לי מהמצב הזה. סופית, במילה אחת- נשברתי. לגמריי נשברתי.

עד כדי כך, שבא לי לשים לזה סוף.

מי בכלל קבע שחובה לחיות ולסבול בחיים המסריחים האלה?