מסע בין שומנים

אין לי כוח לבצפר יותר. כל פעם שאני שם מסתכלים כולם מסתכלים עליי כאילו  הם לא יודעים מאיפה נפלתי עליהם.

גם אלו שקוראים לעצמם חברים שלי. גם כן חברים, מישהו מהם כנראה מאוד "דואג" לי ואמר ליועצת שהוא חושב שיש לי בעיות ואני לא אוכלת מספיק. היועצת קראה לי בשיעור תנ"ך, ידעתי שזה לא יהיה טוב איך שיחה עם היועצת יכולה להגימר טוב?! היא אף פעם לא נחמדה אליי, היא כל הזמן מהנהנת ועושה פרצוף "מבין".היא אומרת שאני יכולה לספר לה הכול, ושהכול בסדר ושאני צריכה להעלות את הביטחון העצמי שלי. היא כ"כ מעצבנת!!! אני שונאת אותה! היא אמרה שהיא רוצה לשמוע אם יש לי בעיות, ואם היא תשמע עוד פעם שאני לא אוכלת או מקיאה היא תדבר עם ההורים שלי...

כל אלו שחושבים שהם יכולים לעזור לי בכך שהם יספרו לכל העולם וינסו להוציא אותי מהמחלה טועים!

עד שאני לא אגיע לתוצאות אני לא אפסיק!