"...וכל הדם גועש געגועים וכל המעיים הומים געגועים וכל הלב גועה געגועים וכל השמיים מרטטים געגועים וכל האוויר רווה געגועים
וכל הרחובות נמתחים געגועים וכל המכוניות צופרות געגועים וכל החתולים בוכים געגועים וכל הצעדים נוקשים געגועים
וכל העיתונים מרשרשים געגועים וכל הטלפונים מצלצלים געגועים וכל העמודים מחושמלים געגועים וכל הים גואה געגועים וכל החול כבד געגועים
וכל הציפורים צווחות געגועים וכל העלים רועדים געגועים וכל השירים מזייפים געגועים וכל החלונות משחירים געגועים וכל הרוח מצליפה געגועים
ואין לה, אין לה רגע מנוחה..."
[למאטיס יש את השמש בבטן / יהודית קציר]