לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  ParisGirl

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2009

החלטות משתנות


לפעמים ממש קשה לקבל החלטות מסוימות בחיים. אני הכי שונאת לקבל החלטה לעשות דבר מה ולדבר עם מישהו על דבר מסוים, ואני מריצה לי בראש את כל השיחה ואיך אני אומר הכל ואיך אני אסביר את עצמי, ולבסוף, כשמגיע רגע האמת מול אותו הבן אדם, אני לא מסוגלת לעשות עם עצמי כלום. כאילו בכלל לא קיבלתי על עצמי החלטה ולא הרצתי לעצמי בראש את כל השיחה. פשוט הכל ברגע נעלם ופחד מציף אותי. פחד שגורם לי לנסוג ולעזוב את ההחלטה.

 

קיבלתי על עצמי אתמול את ההחלטה להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך, בערך. קיבלתי על עצמי החלטה לשאוב כוחות ואומץ רב ולגשת לדבר איתך, כי המסקנה שהגעתי אלייה היא שאם אני לא אעשה את הצעד הזה, לא יקרה כלום וכל המצב בין שנינו יתקע במקום ואני לא מוכנה לוותר עלייך כל כך מהר.

אז הגעתי היום לבית הספר ובבוקר הייתי עדיין נחושה בהחלטה שלי. השיעור הראשון כבר התחיל ולא הגעת עדיין לכיתה. חשבתי שאני ארגיש טוב, שאבן גדולה וכבדה ירדה לי מהלב. אבל לא, אני הרגשתי ממש רע ומאוכזבת. כל כך רציתי שתגיע... רציתי כבר לראות אותך ולהרגיש בלב אם אני מוכנה... התחלתי להריץ סרטים בראש שזה שלא באת זה אומר שזה סימן שזה לא מתאים היום שאני אדבר איתך וכו' וכו' וכו'... בום! נכנסת באמצע השיעור לכיתה, הגעת באיחור והיית לבוש כמו שאני אוהבת שאתה מתלבש. ג'ינס, הנעליים הלבנות היפות שלך,חולצת בית ספר שחורה (עד כמה שאפשר לאהוב אותה) וצעיף של קבוצת הכדורגל האהודה עלייך. למרות שאהבתי את מה שראיתי, הרגשתי שאבן גדולה וכבדה התיישבה לי על הראש והיא מסרבת לרדת משמה. הרגשתי כל כך זוועה, כל כך לא מוכנה לדבר איתך... באותו רגע שיניתי את דעתי ואת החלטתי ואמרתי לעצמי שהייתי מעדיפה שלא תגיע. אבל הגעת.

אז אמרתי שנזרום עם היום ונראה לאן הוא יוביל... הרי יש לי אמונה בגורל ושמה שצריך לקרות קורה, שהכל מלמעלה. כל כך הרבה דברים היום גרמו לי להתחרט על ההחלטה שלי, בואו גם נתייחס לעובדה שהשתחררנו מוקדם ולא הספקתי בכלל לחשוב.. אבל היו עוד דברים. אתה כל הזמן דבוק לבת הזאת ואתה לא אוהב אותה והיא לא פנויה, אבל אתה דבוק אלייה וגם אל אחרות, וזה כואב ומעצבן בלב שלי. אבל אני הדפוקה בסיפור, יכול להיות שהוא עושה לי דווקא כי אני דבוקה לשני בנים. כדי שהוא יקנא וגם כי הם ידידים טובים שלי.

איך שאני אוהבת אותו.

 

ועכשיו רצות שוב מחשבות והחלטות חדשות, וההחלטה של אתמול חוזרת על עצמה. ללכת על זה? כנראה שאני אלך ואם לא בדיוק לפי ההחלטה, אני חייבת לעשות משהו כדי לקדם את הקשר שלנו. המצב כרגע מאוס מידי עליי, במיוחד כי אני מפתחת כלפייך משהו כל כך חזק.

הרבה זמן לא כתבתי... אני לא מרגישה צורך לכתוב אבל היום הייתי חייבת.

נכתב על ידי ParisGirl , 17/2/2009 21:59  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לParisGirl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ParisGirl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)