|
 כינוי:
Babu מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
דווקא מהצד השני..
אז כן, סיומו של החופש הגדול בהחלט מורגש, ואני אומרת את זה בתור קופאית שעובדת בחנות לציוד משרדי וספרי לימוד.
תור אחרי תור אחרי תור אחרי תור.. אותם מוצרים, אותם ספרים, אותם מבצעים.
"המחקים של קמפוס זה אחד פלוס אחד.. תלך להביא עוד אחד"
"הבקבוק השני ב-5 שקלים אתה לא מעוניין?"
"אם אתה קונה חוברת 'כיופים' מגיעה לך את החוברת השניה בחצי מחיר"
"קנית קלסר מעל 10 שקלים לך לבחור חבילת חוצצים"
"קנית יומן מעל 30 שקלים לך לבחור חבילת תיקיות הגשה. לא! לא חוצצים! ת י ק י ו ת ה ג ש ה!"
אלו הם רק חלק מהמשפטים הקבועים שאני אומרת יום יום, כל תור!
ואני לא מתלוננת, בכלל לא, אני רק אומרת לכלל ציבור הקונים - תבדקו את המוצרים לפני שאתם מגיעים לקופות! את כל האחד פלוס אחד, חצי מחיר, תיקיות בחינם תקחו לפנייייייי התשלום! לא צריך לעכב את כל התור בגלל שאתם לא יודעים לקרוא שלטים!
ואוהו.. בכמה סוגי אנשים נתקלתי.
החסכניים - יקנו את המארזים של המחברות, בדרך כלל מחברות ללא ציור. יקנו ספרים משומשים (ותמיד גם יהיה להם זיכוי על ספרים שהם החזירו). יבחרו את הסרגל מתכת הפשוט ואת המחקים הפשוטים. ואני אומרת את זה בקטע הכי טוב שיש, גם אמא שלי כזאת.
הבזבזניים - יקנו מחברות בודדות שכל מחברת עולה יותר ממארז של 3 מחברות. יקנו ספרים חדשים כי "זה מצמרר אותי לדעת שמישהו אחר השתמש בספר שהילד שלי ישתמש, זה גורם לי בחילה" יקנו את כל החידושים והפטנטים ועוד אח"כ יתפלאו שהחשבון יצא 1500 ש"ח.
סבים וסבתות מפנקים - קונים לנכד שלהם את כל מה שהוא רוצה מתוך אהבה ורצון לתת
סבים וסבתות מסונג'רים - אותם אלה שההורים שלחו אותם לקניות עם הנכד וזה ממש לא בראש שלהם.
דתיים - לא קשור לגזענות אלא לעובדה שמרוב ילדים ורצון לחסוך קונים רק את המחברות החומות הפשוטות, ואם אחד מהילדים שלהם רוצה משהו טיפה יותר צבעוני ושמח הם צועקים.
לחוצים - אותם קונים שמתרגזים על המחירים, וצועקים שחם להם, ומבקשים מאחרים לא לדחוף בתור אבל זה מה שהם בעצמם עושים. הלחוצים האלה שלוקחים מוצרים ושמים בשקית עוד לפני שהעברתי אותם. אותם אלה שכאשר אני מסבירה להם על מבצע מסויים ישר צועקים "בקיצור חרטה!!" כאילו אני קבעתי את המבצעים.
מייצרי רגשות האשם - ההורים שמנסים ליצור בילד רגשות אשם שהוא בכלל קיים ואומרים לו בסוף הקניה "אתה רואה כמה אתה עולה לי?! 700 שקל! חסר לך שלא תתנהג טוב בשנה הבאה!"
בלגניסטים - אותם אלה שבחרו מוצרים במשך שעתיים בחנות ואז בקופה מתחרטים על חצי מהמוצרים ומשאירים על המדפים הקרובים.
אלה שרוצים להחזיר דברים בלי קבלה - זה לא מעניין אותי שקנית את זה אתמול, אם אין לך קבלה אתה לא מחליף שום דבר.
הפרוטקציונרים - אלה שיש להם הנחה בחנות וצריך לעבור מוצר מוצר ולעשות 5/7/10% הנחה.
המתקשרים - "הלו?" "שלום רציתי לדעת אם הגיעו ילקוטים של כמעט מלאכים!"
מבקשי חשבונית המס באיחור - חשבונית מס צריך לבקש לפני התשלום. ל-פ-נ-י. יש שלט מעל כל קופה וגם שלט אחד גדול כחול על הקיר. ברגע שאתם מבקשים אחרי התשלום אני צריכה לזכות את הכרטיס אשראי ולחייב מחדש. סתם תהליך מסובך ולא הכרחי. פשוט לבקש לפנייייי.
אלה שמשלמים בצ'קים - תפסיקוווווו זה תהליך ארוך ומייגע!!!!!
ולסיום, כמובן יש את הנחמדים - אותם לקוחות שמחייכים אליי כשאני אומרת להם "שלום" ו"יום טוב" ואפילו עונים. לקוחות שמזכירים שמות של עובדות שעזרו להם וכשאני אומרת להם על מבצע מסויים או מתנה שמגיעה להם הם אומרים "תודה".
ובקיצור, העבודה הזו גרמה לי להיתקל במגוון אנשים ולמרות שיש לחץ ויש אנשים שבא לי להחטיף להם כאפה - אני נהנית (:
המשך חופש נעים! (:
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
