לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוני מתחת לקליפה


העולם הוא במה וכולנו שחקנים

Avatarכינוי:  uncovered_noni

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

בריחה היא סוג של התמודדות!


אנשים רבים מדחיקים את הדברים שהם באמת אוהבים לעשות ובוחרים לעסוק במקצוע כלשהו לזמן כלשהוא למרות שהדבר הוא לא היעוד שלהם בחיים.

לעיתים עוברת בראשי המחשבה על מה יעודי בעולם הזה.

בעצם ה"לעיתים" הזה הופך להיות לכל פעם שאבא מזכיר לי שהוא שונא את המקצוע שבו בחרתי ושהלימודים האלה הם טעות חיי. הוא פשוט לא מבין שזה מעבר לפרנסה. זאת תשוקה, זה סיפוק, זה אדרנלין וזה כייף גדול. ברגע שאני עולה על הבמה אני פשוט שוכחת מהכל, בורחת מהמציאות הקיימת למציאות של דמות אחרת (יש שיצחקו ויגידו "ממה יש לה לברוח הילדת שמנת הזאת"), גם אם זאת דמות טרגית עם סוף מר, אני עדיין נהנית לגלם אותה. אבל אני לא אתחיל להתפלסף לכם כאן על עולם המשחק כי זה יכול להמשך שעות על גבי שעות. לפעמים אני כל כך נסחפת בתיאורים, שרק אחרי שכולם סביבי כבר התפזרו ונותרתי לבד, רק אז אני קולטת שאולי "קצת" נסחפתי!


עכשיו חזרתי מיום לימודים מפרך של 10 שעות, אני באה הביתה ובמקום לקבל צלחת חמה מאמא, אני חוטפת על הראש את הקיטורים הקבועים של אבא. ואז, אחרי שהוא נרגע ואני קיבלתי את האוכל מאמא, מה שהרגיע גם אותי. אז חטפתי על הראש מהחבר. כאילו מה אתה לא רואה שקשה לי?! אני לא צריכה להסביר לך שאין לי זמן לפוצי מוצי שלנו. בכל זאת, עבר בסך הכל חודש מאז שהתחלתי את הלימודם האלה והוא כבר נשבר לי. למרות שאני בטוחה שזה לא העיניין ש"הוא מרגיש שאין לו חברה" כמו שהוא אומר, הוא פשוט מפחד שהחברה תבצע כמה דקות בגן עדן עם הפרטנר שלה לסצנה. לא משנה כמה אני אסביר שאין בזה שום רגש ואי אפשר להתאהב על הבמה, אחר כך אני מסגירה את עצמי כשאני מספרת לו שקיבלתי כל כך הרבה מחמאות על זה שהייתי טבעית ואמינה וזה עבד לי כי באמת הרגשתי שאני הדמות! אז מן הסתם שהוא יחשוש. בעיקר כשיש לו דוגמאות כמו בראנג'לינה ויהודנינט שהתאהבו על המסך כל הזמן.


עצבים. עצבים. עצבים. כדי להתפרק עליתי על הג'יפ ונסעתי לאנשהו, העיקר לנהוג ולשמוע מוזיקה - להשתחרר.

מכירים את זה שאין איתכם אף אחד באוטו, החלונות סגורים ואתם מתחילים לעשות קולות ושטויות עם עצמכם?! ככה שאם היה איתכם מישהו באוטו הוא היה שולח אתכם ישר לאברבאנל???

לא?! טוב לא משנה.


לפעמים אין לי כח לשמוע אף אחד, אין לי כח להתמודד עם שום דבר, אלא רק לשמוע מוזיקה , לשים את הראש על הכרית, לא לחשוב מחשבות טורדניות על אבא, אמא, המורה, החבר או חשבון הבנק שלי ורק להרגע.

סוף סוף סופ"ש! זמן מנוחה אמיתי אחרי שבוע מפרך שכזה.

אני מקווה שגם אתם מתכננים לנוח כמוני, אין דבר בריא יותר לגוף ולנפש כמו מנוחה (ויוגה!)


אם יש לכם הצעות יעול אשמח לשמוע :)

סוף שבוע רגוע,

נוני.

נכתב על ידי uncovered_noni , 5/12/2008 12:34   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לuncovered_noni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על uncovered_noni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)