וואו, אני לא יודעת מה קרה לי בדיוק אבל פתאום נכנסתי למן תקופה טובה, ממש לא תיארתי לעצמי שתקופה כל כך נוחה ורגועה תגיע כל כך מהר. עד לפני שבועיים הייתה לי כל הזמן הרגשה כבדה כי היו לי המון דברים על הראש ועכשיו זה הצטמצם בצורה משמעותית!
עם ההתחלפות של השנה החלטתי שזהו. אני לא יכולה להמשיך לחפף. הגיע הזמן להיות רצינית. מאחר והיו לי כל כך הרבה דברים על הראש, פשוט לא ידעתי מאיפה להתחיל לתקן אותם. אמרתי לעצמי, אני אתחיל במה שהכי מציק לי, הלימודים. התערבתי עם שני על הברזות. מי שמבריזה ראשונה מכל שיעור שהוא... טוב, על הפרס עוד לא בדיוק החלטנו. ועם כמה שזה מרגיז להתייבש בשיעור היסטוריה (שקיבלתי 100 במבחן האחרון, יאי!) זה רק לטובתי בסופו של דבר.
גם בבית המשכתי ללמוד ולעשות שיעורי בית, בקיצור, באמת שהתחלתי לחרוש. מה גם שאם לא הייתי חורשת ומוציאה ציונים מ-90 ומעלה מתחילת ינואר היו מורידים לי מהחוגים וזה הדבר האחרון שאני רוצה.
המקום האמיתי שבאמת יש בו מקום לשיפור הוא במתמטיקה. בשבוע הבא יש לי מבחן גדול ואז כבר נראה אם למדתי כמו שצריך או אם אני סתם לא מספיק טובה.
המלחמה בעזה הגיעה פתאום והם בהחלט לא ראו את זה בא. ת'אמת מגיע להם לחטוף עכשיו. שדרות תחת אש כבר 8 שנים. אני מכירה מישהי שגרה שם והיא בחרדות איומות. היא כל הזמן רועדת ומקיאה. תחשבו על הילדים שנולדו בשנה שהחלו לירות. הם לא מכירים שום דבר אחר! כל יום לרוץ למקלטים!!! איך חיים ככה?
אני לא אנבור יותר מדי בנושא הזה כי באמת מה שאני אגיד לא ישנה את המצב וגם יתכן שאני אעשה טעות ואגיד דברים לא במקום או בכלל דברים לא נכונים רק כי אני לא בקיעה בנושא.
אני רק מקווה שכולם בסדר.
החיים יפים אנשים, גם אם לפעמים לא רואים את זה :)