חדשות מרעישות חברים וחברות!
אני ולא אחרת, לי, הפחדנית הכי גדולה ביקום - עליתי על האנקונדה בפעם הראשונה בחיים!
טוב, כנראה שיש לי מה למחוק מהרשימה של השרביט (:
חגגנו לחברה, שני, יומולדת ביום שישי האחרון וביום שבת בבוקר נסענו ללונה פארק. היה אובך וכולם חששו שירד גשם אבל לא ירד, לכן גם לא היו אנשים בלונה פארק ובכלל לא חיכינו בתור. פשוט דילגנו לנו מעל המעקה. כמה פעמים יצא לכם לעשות את זה?
וכמה פעמים יצא לכם להישאר ישובים באנקונדה לעוד סיבוב? אין, היה מדהים!
אני לא מאמינה עד עכשיו... מה פספסתי כל השנים?! אויה לי XD
סיימנו את סמסטר א' אתמול, הגיע הזמן. תעודה לא רעה, ממוצע 89. אני יודעת שאני יכולה להגיע אפילו יותר רחוק מזה, אבל אין לי את הרצון או הזמן לשבת עוד שעה בבית וללמוד. אני לא עומדת ב-6 שעות לימודים כרגע בכיתה ט', מה אני אעשה בשנה הבאה בכיתה י'? אקווה לטוב? אני חייבת לקחת את עצמי בידיים.
היה לי יום מוזר ומבלבל במיוחד אתמול, אין צורך להרחיב. אבל אני מרגישה טוב שקרה מה שקרה, עכשיו אני יודעת שהתגברתי והתבגרתי. פתחתי שלב חדש בחיים. אני כבר לא צריכה שיצילו אותי. לפחות לא בנושא הזה. (אני מבינה שאני לא מדברת בהיגיון מוחלט כרגע, לפחות לא מבחינתכם. תמיד יקנן בי החשש שמישהו שלא אמור לקרוא פה קורא)
אני יושבת כאן וחושבת על כל הדברים שהייתי רוצה לשפר בחיים שלי. ויש מספיק. איך אני אוספת וממקדת את עצמי למען השגת המטרה? אף פעם לא ידעתי. אני מתחילה דברים ולא מסיימת תמיד. אני צריכה פעם אחת להתחיל משהו ולסיים איתו. אבל ממה בכלל להתחיל?
אוף אין לי קו מחשבה רציף. בחיי שעמדתי לכתוב כאן על עגבניות מיובשות. אבל תכלס, את מי מעניינים סיפורי העגבניות המיובשות שלי? אני צריכה לשחרר קצת לחצים. לצאת עם אנשים ולעשות קצת דברים שאני אוהבת. ואז אולי לא אצטרך לכתוב לכם על עגבניות מיובשות.
בסיומת מפתיעה,
לי 3>
נ.ב. חזיז ורעם! עכשיו נפל האסימון! קניתי היום ארבעה ספרים. אויה לי! (אבל אני מבטיחה דבר אחד: אני הולכת לקרוא אותם מההתחלה עד הסוף)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
