לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

It´s Time



Avatarכינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

22.12


היום תל יצחק! יאי! מי בא?

כמעט שנה וחצי שלא הייתי במסיבה כזאת!

נראה אתכם שם?

נכתב על ידי , 22/12/2008 14:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אין לי כבר זמן יותר וזה הורג אותי. וכבר נמאס לי להתלונן על זה ולגלות כל פעם מחדש שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני רוצה לפנות לעצמי יותר זמן חופשי אבל אני לא רוצה לוותר על אף אחד מהדברים שאני כבר עושה.

 

כל כך חיכיתי שהיום הזה יגיע. לא קורה היום משהו מיוחד. סתם עוד יום חמישי, אבל זוהי תחילתו של סוף השבוע! אם לא הייתה לי כמיהה מטורפת לסופי השבוע לא הייתי שורדת בבית הספר. זה באמת הדבר שמחזיק אותי, לחשוב: "אוקי, רק עוד כמה ימים ואני יכולה לנוח בבית... אנחנו נעבור את זה... רק עוד 3 ימים... רק עוד 2 ימים...". והכי כיף זה לחזור הביתה ביום חמישי אחה"צ, להתפרק על הספה ולהגיד:"שרדתי את זה, היה כל כך נורא? לא, בכלל לא."

סופ"שים זאת מתנה.

 

אתמול היה לי שיעור פתוח בקרקס, היה אחלה. ההורים אמרו שהיה מדהים והם כמובן נהנו (מה לעשות, הורים זה הורים, נכון?) וגם החברות אמרו שהיה "מגניב רצח". וגם אני הרגשתי טוב בשיעור הזה, שלא כמו בשיעורים פתוחים אחרים (כמו מחול ותיאטרון, בהם הרגשתי חוסר ביטחון מוחלט), מההיבט האישי. הייתי בטוחה במה שאני עושה, הייתי ממוקדת, עליתי על הטרפז, הנאמבר הלך חלק וכמובן שלא יכולתי להפסיק לחייך, כי במקום להיות לחוצה - ממש נהניתי!

כמובן שעכשיו אני כואבת ודואבת ולא יכולה ללכת 2 מטר בלי להתפתל מכאבים. להלן הפציעות: הגב התחתון שלי הכי כואב, הוא מלא שפשופים ופצעים ומחליף צבעים בקצב מסחרר (מצהוב, לאדום, לכחול, לסגלגל, שוב לכחול...), הברך שלי חורקת וטיפה'לה כואבת, והירך שלי מרגישה כאילו עוד שנייה היא תתברג החוצה מהמפרק ותיפול.

אבל למדתי לחיות עם המכות היבשות כבר מזמן (אתם לא רוצים לראות את הרגליים שלי, לא ראיתם דבר כזה) ועם פצעים במקומות לא שיגרתיים (בית השחי...) אז אין סיבה לדאגה!

 

 

מחר אני יוצאת עם מיכל לת"א (יופפפפפיייייייייי!) סוף סוף! 50% הנחה בכל חור! אושר צרוף!

 

המחליק שלי הפסיק להיות חם (משמע הוא התקלקל) ועכשיו אני צריכה לקנות אחד חדש. כמובן שאמא לא תרצה לממן לי מחליק אז אני אאלץ לממן את הקנייה מכספי שלי. אני די מרוששת עכשיו (יש לי מספיק למחליק בכל זאת) אבל אחרי הקנייה אני אהיה מרוששת בכלל. עצוב לפתוח את הארנק ולגלות שטר בודד של 20 שקל ):

 

סופ"ש מקסים לכולם 3>

נכתב על ידי , 18/12/2008 19:00  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סידורים


סבא וסבתא שלי הגיעו ביום חמישי לארץ מגרמניה, אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם. אושר? לא יודעת.. בדר"כ כל אדם היה אומר שהוא נרגש לראות את סבו וסבתו אחרי שלא ראה אותם שנתיים. אבל אני אף פעם לא הייתי באמת מסוגלת לדבר איתם. בעיקר בגלל מחסום השפה, כי גם אנגלית בנוסף לעברית הם לא מדברים טוב, אבל גם בגלל המרחק וזה שאנחנו מדברים אחת לשנה.

הם הגיעו לרגל בר-המצווה של אחי.

היום הוא עלה לתורה כמו גדול. ישבתי בעזרת נשים ולא יכולתי להפסיק לחייך. איזה חמוד! אני ממש גאה בו, הוא התחיל ללמוד באיחור כי נסענו לדרום אפריקה לתקופה של חודש בתחילת ספטמבר, והוא השלים הכל כמו שצריך מההתחלה עד הסוף.

נסענו אחר כך, כל המשפחה המורחבת (3 משפחות שונות וגם גדולות. 6 נפשות למשפחה + סבא וסבתא) לבית שלנו. אכלנו ארוחה ענקית (אמא שלי נסחפה קצת) שכללה: פוקצ'ה, קישים, פיצות, עוגות, סלטים, לחמים, גבינות, פירות, יוגורטים, יינות, מיצים ומה לא?

נשארנו עם כמות עצומה של אוכל למרות שכל אחד אכל כמות לא קטנה, בכל זאת 20 איש.

היה נחמד להיפגש עם המשפחה, להשלים פערים, לאכול, לצחוק ולשמוע את אח שלי מתלונן על הטופי שפגע לו בעורף.

 


 

אני רוצה לנסוע לת"א יש לי דברים לעשות, אנשים לפגוש, מלתחה לרענן.. אני פשוט רוצה לצאת מהבית הזה כבר! אני לא יוצאת ולא פוגשת אנשים וזה מטריד אותי. האם הדרדרתי לרמה כל כך שפלה שאני יושבת בבית בחוסר מעש טוטאלי?

אני לוקחת את העניינים לידיים שלי!

 

אני קצת מפחידה היום, מה אני רושמת פה לעזאזל?!

נכתב על ידי , 13/12/2008 16:20  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

472
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHAPPY_DAY אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HAPPY_DAY ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)