פעם אמרת לי המון דברים יפים, כאלה שנשארו איתי ועזרו לי לעבור את השבוע
פעם אמרת לי כל יום כמה שאתה אוהב אותי וזה מילא אותי והרגשתי מיוחדת
ואתה עדיין אומר לי את אותם דברים רק שעכשיו זה עוזר לי לנשום רק לשנייה .
זה קשה שכל מה שיש לך זה בן אדם אחד והוא רחוק ואפילו לו כבר אין זמן אליך.
ובכל שאר הזמן זה המון רעש באוזניים והמון קולות שם בפנים שאומרים שאני לא מספיק טובה,
חלשה, לא חכמה כמו האחרים, אפילו טפשה, קטנה, לבד..
ובסוף מאמינים אבל עכשיו נשארתי לבד להתמודד עם הקולות.
היו לי שני התקפי חרדה השבוע אני מתחילה לפחד. ולא כאלה קטנים כמו פעם, כאלה שכבר לא מצליחים
לחשוב והם משתקים אותך, אפילו לצרוח לא מצליחים וזה רק המון דברים בפנים והכל כל כך לאט כי
המטרה היא לענות אותך. הביטחון שלי יורד ועולה כל הזמן, בבית ספר הוא כמעט תמיד ברצפה אבל
לפעמים בדרך כלל כשאני מדברת איתו אני מרגישה שאולי אני שווה משהו.
בתאטרון הדמות שלי משוגעת והיא מתנקה ומרביצה לעצמה כשהיא קוברת את התינוק ואני נהנת מזה,
פעם אחת הכרחתי את אמיר לעשות את הדיאלוג על גדת הנהר שוב ושוב כי רק ככה אני מרגישה משהו
ואז כשחזרתי הביתה קראתי שוב את את הדיאלוג ובכיתי כי זה שינה אותי. לא בכיתי באמת כבר שנה
אבל עכשיו חזרתי להיות קטנה וחלשה. וזהו. אני לא תמיד כל כך ממורמרת אבל היום היה ממש רע,
אתמול היה טוב. כל כמה זמן אני ממש רוצה להגיד לך הכל גם את הדברים הרעים אבל בעיקר את הטובים
כדי שתשמח איתי ויותר מהכל אני רוצה להגיד לך כמה אני אוהבת אותך וכמה שאתה חשוב לי
ושלא הייתי כלום בלעדייך וכמה שאתה משפיע עלי וזה שאני מתקשרת כל יום כדי להציק זה לא כי
משעמם אלה בגלל שאני צריכה אותך אותך ומתגעגעת. אני רוצה להגיד לך כמה שאתה מיוחד
ושאתה הבן אדם הכי טוב שהכרתי, אני מקווה שאתה מבין שאני מדברת אלייך, ניראה לי שכן.
אתה גורם לי לרצות להיות בן אדם טוב יותר.
ביי ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
