לא מעניין אותם בכלל מה אני יודעת ומה לא
אכפת להם שאני יצליח בזמן הקצוב שנתנו
נמאס לי מזה פשוט נשבר לי !
למה שלא תיהיה לי בגרות ?
אני ילדה חכמה, משקיענית
אני משתדלת להיות בכל השיעורים
לוקחת שיעורים פרטיים
אבל בתחרות מול הלחץ, הוא מנצח אותי
אין לי סיכוי מולו
הוא שובר אותי וגורם לי לשכוח הכל
זו הסיבה שלא תיהיה לי בגרות ?
זה פשוט לא פייר
כל מה שעשיתי הלך לפח
כל המאמץ כל כך הרבה ימים שעכשיו נראים מבוזבזים
מבחן קטן שיקבע לי את העתיד
המתכונת במתמטיקה הייתה הרבה יותר קשה משציפיתי
לקראת סוף התרגיל הראשון כשלא הצלחתי
וגם התרגיל הבא לא נראה ידידותי או פתיר במיוחד
התחלתי לבכות, מלחץ, מהרגשת כישלון.
התרגילים שסמכתי עליהם שיעבירו אותי את המבחן
היו קשים מידי בשבילי...
לא הפסקתי לבכות כל היום
כל מילה הזכירה לי שנתתי שוב ללחץ לנצח אותי
דווקא במבחן החשוב הזה
בערב קיבלתי פרופורציות למה שאני בוכה
טיפה כעסתי על עצמי , "תראי על מה את בוכה ביום כזה"
הטקס היה הכי חזק שהייתי בו עד היום
בעקבות שירים של חיילים שנפטרו
לפני חודשיים-שלושה פירסמתי על חייל מהקיבוץ שנולדתי בו שנפטר
לשמוע את השם שלו (דביר מור) בטקס גורם להכל להיות יותר קרוב אלי
למזלי אף אחד קרוב אלי לא נפטר, זה תמיד הקשה עלי להתחבר
אבל עכשיו כשזה קרוב כל כך אלי קשה שלא לבכות
חברה שלי התפרקה במהלך הטקס
היא גרמה לי להבין כמה שזה הולך ומתקרב גם לשכבה שלנו
חבר שלי יתגייס שנה הבאה וגם כל החברים מי'ב
הם גם יהיו בסיכון
ובישראל זה כל כך לגיטימי שחייל מת
כאילו נורמלי בשיגרת החיים שלנו
וזה נורא ...
יום קשה.
שיר שדביר כתב לפני המסע לפולין...
http://www.youtube.com/watch?v=SmwomNV6MkU&feature=share
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שח והפיצול D: