כל יום שני אני מתעוררת ולא רוצה להתחיל את היום
יום שני זה תמיד היום הכי קשה בשבוע יום ארוך מלא בשיעורים כפולים
תמיד האווירה בשכבה ביום שני נוראית כולם מותשים עם פרצוף מיואש על הפנים
אבל אתמול היה שונה, זה לא היה סתם יום שני
אתמול אסונות ביקרו אצלנו אחד אחרי השני
דברים לא צפויים נכנסו לנו לאמצע היום
על הבוקר ילדה התעלפה בבצפר בגלל שתרמה דם ואחותי שברה את האצבע
לצערי אני יכולה לומר שאלו היו הדברים הקלים באותו היום
באמצע שיעור מתמטיקה המורה שלנו קיבלה טלפון מהמנהלת
היא חזרה לכתה בעיניים אדומות ביקשב שכל מה שגר בקיבוץ יבוא אליה
היא הודיעה שדביר מור נפטר
בן 19 בתחילת הטירונות 24 שעות של חום ומשם אל הקבר
הוא סיים את הלימודים בכפר בלום לפני שנתיים במחזור של אחותי
כל הבצפר הפסיק הפסיק לתפקד כולם בוכים
כל הקיבוץ יושב ביחד, מנסה להבין איך להתמודד עם המכה שקיבלו
במהרה עלה הזיכרון של כורי , אותו סיפור הוא נפטר לפני שנתיים
אותו חיידק לא ברור שתקף וניצח
האזכרה שלו הייתה לפני שובעיים.
בנוסף עוד אישה מבוגרת נפטרה בקיבוץ ממחלת הסרטן
שתי לוויות יום אחרי יום, תקופה קשה לקיבוץ
כל הצער הבכי והכאב נמשך היום בכל הכוח
זה באמת יום שני הנורא ...
דביר מור ז"ל
כורי ספארק ז"ל