blah, whatever, blah, blah, blah

אני מרגישה כזאת בלתי נראית בזמן האחרון.

אף אחד לא יודע שאני קיימת.

וכן, אני מקנאה בכל החברות שלי שכולם מכירים אותם וכולם אוהבים אותם

וכן, הייתי רוצה להיות אחת כזאת.

אבל אני לא אהיה, אפילו המורות שלי לא מכירות אותי, אז שסתם אנשים ישימו לב שאני קיימת.

על מי אני עובדת, זה לא יקרה בקרוב. אני פשוט אשאר ככה. סתם מישהי, חברה של.. או זאת מ...

זה כאילו שאני הולכת ברחוב ואנשים לא רואים אותי, כאילו שאני יושבת באוטובוס אבל אני לא באמת שם.

זה כאילו שאני פשוט לא קיימת.

invisible 

אל תגיבו, או תדברו איתי על הפוסט הזה.