לפעמים בא לי למות. עכשיו בא לי לוותר. ואז מה אם אני חזקה, לפעמים זה פשוט לא מספיק.

ואתה, אתה הסיבה היחידה שאני עדיין כאן. כל הכדורים עומדים לידי, מחכים.. ואתה זה שעוצר אותי. רק אתה.

אני וויתרתי על החיים מזמן, הם לא שווים כלום. נמאס לי כל בוקר להתעורר מחלום אל מציאות אפורה. ונמאס לי להתעורר למיטה ריקה.

נמאס לי מהחורף המזדיין הזה ומכל האנשים בעולם. כי אני יודעת שבסוף כולם יתקעו בי את הסכין הזה, כמו שהם יודעים הכי טוב.

אני שונאת את החיים העלובים האלה, ושונאת רגשות. כי רגשות זה חולשה.

ונמאס לי להעמיד פנים שאני אופטימית, או בכלל לנסות לחייך את החיוך המזוייף הזה. ונמאס לי לחוות את החיים,

כי הכל מסתיים באותה תוצאה מגעילה. בלב שבור. אתם לא מבינים שכבר לא אכפת לי? לא אכפת לי מכלום. אני שמה זין על כולכם.

ולא כי אני חזקה. כי אני הכי חלשה שיש. כי כבר לא אכפת לי. כי כבר וויתרתי על החיים.

אני וויתרתי.. והדמעות חונקות אותי.

How did we get here?