תודה על התגובות מהפרק הקודם (:

פרק 5

"או אוווו"   מלמלתי ועיקמתי את שפתיי.  מה שגרם לגומה הימנית שלי לבלוט.

"דאגי.   אנדי.  יש משו שאתם רוצים להגיד לנו..? "    אשלי הרימה גבה.

"ממ.  אני רעב טיפה.. אפשר לאכול?"     דאגי אמר ונגע בבטנו החשופה.

"אתה דפוק או שאתה עושה את עצמך.? "  הארי אמר.  "יש לך חבר לא?"    הוא הוסיף והסתכל עלי.

"לא יודעת..."   הסתכלתי אל דאגי .

"כן . יש לה!  מזה עניינך?!"  אמר דאגי ומשך אותי אל מחוץ לבריכה ועלינו לחדר שלי.

"מביך משו...."   התחלתי טיפה להאדים.

"כן. טוב. אחר כך נסביר להם. "   הוא חייך ונישק אותי קצרות. חייכתי.

"אוף.  בא לי במבה.."   עיקמתי את שפתיי.

"אז כן יש לך במבה.....  חשבתי שאת עובדת עלי..  "  הוא הרהר.  

"כן. אבל אין לי כח ללכת להביא.. "   גיחכתי והוצאתי שתי מגבות מהמקלחת שיש לי בחדר נתתי אחד לדאגי ובשניה אני התנגבתי.

"אני יביא.. אבל איפה יש? " 

"ממ .   במטבח בארון הימני למעלה ליד המקרר."  אמרתי

"טוב."  הוא הביא לי נשיקה קצרה והלך.

נאנחתי ונשכבתי על המיטה.

מעניין מה סטיב יחשוב על זה.. חשבתי.  זה די מגעיל שאני יוצאת עם מישהו אחר באותו היום שרבתי עם האקס שלי לא? . אני אפילו לא יודעת אם אני וסטיב עדיין ביחד אחרי כל זה.    עצמתי את עיניי וניסיתי פשוט לא לחשוב. לא היה לי חשק לחשוב או לנסות להבין מה טוב ומה לא. פשוט רציתי כמה שניות של שקט וזה יספיק לי.

-

"מה יש לך עם אחותי?"   דייב בא ודחף את דאגי.

"מה אתה חושב שאתה עושה לעזאזל?!"  דאגי הרים את קולו.

"הי! הי! הי!  תפסיקו!"   אשלי הגיעה מהמטבח.   דייב התחיל להרביץ לדאגי וזה ניסה להדוף אותו עם ידיו.

"נו  דייב !  תספיק. מה אתה ילד קטן?!"   צעקה אבל הוא לא הפסיק.  "דני!!"   היא צעקה.

"מה ? "   הוא אמר מבחוץ.

"בוא דחוף! נוו!   "   הוא צעקה לו.

"מה קרה.?"   הוא נכנס הביתה ופתאום ראה את דאגי על הריצפה ודייב בועט בו. " מה אתם עושים?!"   הוא בא ומשך את דייב מדאגי.

"אני שונא אותו!"    דייב צעק.

"מה הוא עשה לך? "   אשלי שאלה.

" לא עשיתי לו כלום. אין לי מושג מה הוא רוצה ממני"  דאגי אמר מנגב את טיפת הדם שהייתה על שפתו.

"מה אתה עושה לעזאזל עם אחותי?!  "  הוא אמר  באגרסיביות . "   אה?! " הוא צעק   .

"אני אוהב אותה בסדר?! "   דאגי החזיר צעקה ודייב ריכך טיפה את פניו הכעוסות.   "תמיד אהבתי. "    הוא הוסיף יותר בטון רגיל. מתנשף .

"אבל... למה.."     דייב מלמל.

"למה מה? " 

"כלום.    "   הוא עיקם את שפתיו.    "מצטער על זה.." הוא אמר ויצא החוצה מבולבל .

"אחי, אתה בסדר? "   דני שם את ידו על כתפו של דאגי.

"כן.. "   הוא אמר.  "נראה לי...  זה כואב "   הוא נגע בשפתו הפצועה.

"יהיה בסדר.. "   אשלי אמרה. 

"טוב אש.  בואי לבריכה. למה תמיד מפריעים לנו..? "   הוא שם את ידו על מותנה מצמיד אותה אליו והם יצאו.

-

"הי דאג "    התיישבתי ישיבה מזרחית וחייכתי אליו חיוך רחב מתי שנכנס.

"הי אנד"   הוא החזיר בחיוך והתיישב על המיטה בקצה. רחוק ממני.

חטפתי לו את השקית של הבמבה ופתחתי אותה.

"ואי כמה זמן לא אכלתי במבה.."   אמרתי בפה מלא .

"את יותר דוחה ממני!  איווו ! "  הוא עשה כאילו הוא נגעל.

" תלמד.  אין יותר דוחה ממני! " הוצאתי לו לשון שמלאה במן עיסת במבה מגעילה כזו..

הוא הוציא את לשונו גם ונגע בשלי.

"איווו!!  "  צחקתי וקיבצתי את אפי.

"דווקא טעים.. "   הוא חייך.

"אם אתה אומר.."  משכתי בכתפי והמשכתי לזלול.

נשענתי על המשענת של מיטה והסתכלתי עליו.  פתאום הוא נראה לי הרבה יותר מושך.  יש לו עיניים מדהימות. ושפתיים.   אוי השפתיים שלו כל כך מושלמות. כאילו סרטטו אותם. והאף שלו מדהים ותווי הפנים שלו פשוט מושלמות.  איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו? .

"הי דאג.."   אמרתי.

"הא? "   הוא היה שקוע במשהו.  שמתי לב שהפרעתי לו לחשוב.

"בו לידי..."   הוא בא ונשען על המשענת כמוני.

"מה יש לך?"  שאלתי.  הוא לא מתנהג רגיל. בדרך כלל יש לו יותר אנרגיות.

"כלום.."  הוא אמר.

"בטוח..?"   קיווצתי את גבותיי . 

"אין לי כלום. אני בסדר.. "    הוא חייך .   הבאתי לו כמה נשיקות קטנות כאלה ואז הם הפכו לאחת סוערת. 

אחרי כמה דקות התנתקנו והבטתי בו .   לפתע הבחנתי במן פצע טרי וקטן כזה בשפה התחתונה שלו.

"מה זה? מה קרה לך פה?"   קיווצתי את גבותיי.

"אה. זה..  זה כלום. זה יעבור מהר "  הוא חייך.

"זה לא היה פה מיקודם."   בחנתי אותו. נראה לי שהוא קצת נבהל כי הוא כאילו חשב מה להגיד לי.

"נכון.  מיקודם בטעות חטפתי מכה מהארון שלכם."  הוא ניסה הכחיש. 

הסתכלי עליו כמה רגעים . בוחנת אותו טוב טוב.

"אתה משקר לי."   הסתכלתי עליו במצח מכווץ. 

"לא אני לא. "    הוא ענה במהירות.

"אתה כן.   אני יודעת."   סיבבתי את הראש לצד השני ובהיתי בחלון הסגור.

"אנד?"   הוא שאל בעדינות.

"די לשקר."   אמרתי . לא מסובבת את הראש עדיין.

"חטפתי מדייב כמה מכות.."  הוא הסתכל עלי.

סובבתי את הראש.

"מדייב?!  למה?"   שאלתי.

"אין לי מושג.."  הוא השיב .

קמתי  מהמיטה והלכתי לארון.  לקחתי משם גופיה שחורה ומכנסון בצבע תכלת  ושמתי על הבגד ים.  

"מה את עושה? "   דאגי הסתכל עלי.

"הולכת לראות למה הוא הרביץ לך.   אני לא יתן  לו לעשות לך משו  אתה שומע?! "   אמרתי ויצאתי מהחדר.

"אנדי עזבי את זה. הוא ביקש סליחה "  הוא בא אחרי במהירות .

"לא מעניין אותי."   אמרתי ויצאתי החוצה . דיב ישב שם.

"דייב בוא רגע. אני צריכה לדבר איתך. "   אמרתי בהחלטיות והוא בא.

"מה.?"   הוא ראה את דאגי לידי.

"בוא לצד רגע .  "     אמרתי ולקחתי את ידו   " דאגי.  אני כבר חוזרת.."  

לקחתי את דייב לחדר רגע וישבנו על המיטה.

"למה עשית את זה? "   אמרתי ישר.

"ככה."  הוא הסתכל עלי.

"מזה ככה?!  דייב אתה לא יכול לבוא ולהרביץ לכל מי שמתחשק לך.."

"מה התחלתם להיות ביחד בפתאום?! "    הוא אמר.

" לא יודעת.  אני מרגישה אליו משהו. וגם הוא אלי."  אמרתי משפילה את מבטי ומשחקת עם אצבעותיי.

"ומה עם סטיב? "    הוא שאל.

"הרגש מת.  אני בטוחה בזה."  אמרתי .

"אני אוהב אותך." הוא חיבק אותי.

"גם אני.  אבל תשתלט על עצמך! "  גיחכנו.

"את צריכה להבין שאני דואג לך.  ואם הוא יעשה לך משהו אני לא יודע מה אני יעשה לו!"   הוא הוסיף  וצחקתי.

התנתקנו. 

"דייב. אני באמת לא רוצה שיהיו לך בעיות עם דאגי.  אנחנו דיי ביחד עכשיו.. " אמרתי

"טוב סיס..  אבל בואי לבריכה איתנו. מה אתם יושבים פה בחדר?!"  הוא חייך ומשך אותי איתו.

"דיייב!  די למשוך אותי!! אני יפול לבריכה!! "   צרחתי שהגענו לשפת הבריכה.

"מזה משנה. את בכל מקרה נופלת לבריכה."  הסתכלתי עליו באימה והוא הרים אותי בתנוחת 'חתן וכלה'    "קחי נשימה עמוקה אנחנו צוללים"   הוא חייך חיוך זדוני.

"דייב! אני-"  לא הספקתי להמשיך את המשפט והייתי במים על הידיים של דייב.

"אני יהרוג אותך! " קפצתי עליו וניסיתי להטביע אותו אבל זה לא ממש הלך לי.

הוא זה שהטביע אותי.

יש לי מזל שהוא לא השאיר אותי שם עוד כמה שניות כי הייתי נחנקת לו שם.

"בהמה"  מלמלתי וצמצמתי את עיני.

פתאום מישו בא מאחורי ושם לי ידיים על העיניים.

"מי זה?"  גיחכתי.

אף אחד לא ענה .

"נו מי זה?! " חייכתי. 

הרגשתי מישו נותן לי נשיקה בצוואר .

"דאגי!" הסתובבתי וקפצתי עליו.   דייב כבר הספיק ללכת להציק לדני ואשלי ואני ודאגי היינו רחוקים מכולם.

"וואווו תיזהרי! "   הוא צחק.

"לא בא לי. "   משכתי בכתפי וחייכתי.

"את יודעת שאני חולה במחלת הנשיקה? "  הוא חייך חיוך זחוח.

"אה באמת? "  חייכתי אליו בהפתעה.

"באמת באמת.."  הוא אישר.

"   אז.....  ממי נדבקת? " 

"מז'תומרת?! נדבקתי ממך. ! "   הוא נתן לי נשיקה פתאומית שגרמה לי לצחוק .

"לא ידעתי שיש לי את המחלה הזו.."  הרהרתי כמה רגעים.  "טוב נו.."   נישקתי אותו והוא חייך.

"תגיד,  התנשקת פעם במעלית? "  שאלתי בפתאומיות.

"לא. לא שזכור לי.."   הוא צחק.

"אני צריכה להוסיף את זה לרשימת To Do  שלי.."   צמצמתי את עיניי.

"באמת יש לך רשימה כזו?"   הוא חייך ונשען על המעקה .

"אה הא..  "  הנהנתי.   "זו רשימה מגניבה כזו של דברים שאני רוצה לעשות לפני שאני ימות.."   צחקתי.

"אנדי.. די."   הוא היה רציני.

"מה די? "  ירד לי החיוך.

"למה את צוחקת על זה?! "  הוא אמר ברצינות.

"כי אני מנסה לצחוק כמה שיותר דאגי.. אני לא ישב ויתמרמר כל היום שיש לי לוקמיה!. אם נשאר לי אפילו יום אחד לצחוק אני יעשה את זה וימות בידיעה שניצלתי את הזמן כמו שצריך ובחיוך. "   חייכתי חיוך קטן.  פתאום הוא גם העלה חיוך קטן מבעד לפרצוף הרציני הזה שלו.

"את משו מיוחד את יודעת? "  הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה בכתף.

"אני משו מיוחד..?"  פקפקתי.   "ממש....." 

"אני לא מבין למה את מזלזלת בעצמך..  את מקסימה, את יפה, את מוכשרת,את פשוט מדהימה!  אני פשוט לא מבין למה. "    הוא אמר וליטף לי את הלחי.

נאנחתי.  

"אני רעבה.."  קיבצתי את אפי מעט והוא צחק.

"אל תצחק עלי!"   יללתי.

"אני לא.  את חמודה יותר מידי."   אמר והרים אותי כך ששתי רגלי תפסו במותניו וידיי כרוכות מסביב צאוורו.

"תפסיק להחמיא!  אני שונאת את זה!"   נתתי לו נשיקה בלחי והשענתי את ראשי על כפתו.

"את שונאת שאני מחמיא לך?!"  הוא התפלא.

"לא רק אתה.  שכולם.."  אמרתי והסתכלתי עליו.

"אז את צריכה ללמוד לקבל מחמאות גברתי הצעירה!"  הוא הזדעף ונתן לי נשיקה ארוכה בלחי וזה יצר לי מן דגדוג כזה אז צחקתי קצת והוא הפסיק וחייך חיוך מרוצה.

 מי שרוצה להיות בקבועים תבקשו בתגובות (:

אה, ותגיבו .. בכללי . P=