הפעם לא לקח לי הרבה זמן לעלות (:

תהנו מזה כמה שאפשר חח P:

 פרק 7

"אין!  זו הפיצה הכי טובה בעולם!! "   אמר הארי בפה מלא.

"כן...  רואים.."   מלמל טום.

"ואיי דאגי.  בוא נזמין היום סרט אימה בלילה!"  אמר דני   " זה יהיה גדול!!  אשלי את באה לישון אצלי נכון? "  הוא חייך חיוך מתחנף.

"כן.   אבל אני לא רוצה להתנחל אצל דאגי.. ובטח שלא לראות סרט אימה! "  היא פתחה את עיניה.

"לאלאלא!   אני לא רוצה לראות סרט אימה!   אתם יודעים שאני מפחדת מזה!"  יללתי.

"את ישנה היום אצל דאגי?"   אשלי שאלה אותי.

"כן.  רגע,  אולי נעשה מסיבת פיג'מות "  חייכתי חיוך ענקי.

"ואי! זה יכול להיות טוב!   אבל עם פיג'מות."  היא אמרה בתוכחה והסתכלה על דני שחיוך חיוך תחמן וירד שאשלי הסתכלה.

"אני יביא את הבייבידול שלי..  " אמרתי ודאגי פתח את עיניו בערנות.

"אה? מה. ?  שמעתי בייבידול?"  הוא התעורר מהבועה בה הוא חי עד עכשיו.

"כן. עושים מסיבת פיג'מות אצלך היום.!"   חייכתי.

"אז מה קשור בייבידו-"     הוא נעצר ואז קלט  "אהההההה!!!"   הוא אמר בהבנה אבל ראו עליו שהוא בכל זאת לא הבין.

"מי עוד בא?"   אמרתי.    "טום? אתה בא? "  שאלתי . ראיתי שהיום הוא לא הכי מפוקס אז דיי ניסיתי להוציא אותו מזה.

"אמ..  אני חושב. "   הוא אמר וחשף  את גומתו השמאלית.

"אחלה . " חייכתי.    "הארי בא.."     דילגתי עליו במלמול. " דייב אתה גם בא נכון?"  שאלתי .

"לא נראלי.."  הוא אמר.

"אתה בטוח שאתה לא רוצה?  יהיה כיף."   אמר דאגי .

"לא..  אני הולך עם חברים בלילה לאיזה מועדון חדש שנפתח."  הוא חייך.

"אה.  אוקיי. "  חייכתי

"למה לא הבאתם שתיה?!  אני תמיד אומר להביא שתיה ולא מקשיבים ל- "  הארי התחיל למלמל .

"נו מה יש לך!?   "    דני הסתכל עליו מוזר.

"מה אתה רוצה חתיכת סוטה?!   זה שיש לי עיניים יפות זה לא אומר שאני חתול!"  הוא אמר ובאותו רגע כולם הסתכלו עליו במבט מוזר וניסו להבין מה המשמעות של מה שיצא לו מהפה.

"עזוב..  אתה מקרה אבוד גם ככה."  דני שם את ידו על כתפו של הארי בהבנה וכולם צחקו.

"בא לי סושי.."   אמר דאגי.

"עכשיו גמרת שני מגשים שלמים דאג.."   טום אמר.

"אבל אני עדיין רעב.  בא לי סושיי!!!"   הוא ילל כמו ילד קטן שמתחיל לבכות.

"טוב תירגע!  נזמין שנהיה אצלך.   אף אחד לא יצליח לעכל את זה בכל מיקרה.."   אמר טום.

"סססס!  אף אחד לא מבין אותי! " הוא מלמל בשקט ונתתי לו נשיקה  על הלחי.

" טוב. יאללה בואו נתחיל להתקפל."   אשלי אמרה.

"יאללה"  נאנחתי וקמתי. מושכת את דאגי איתי ומנשקת אותו קלות צמוד לשפתיים .

"הי!   בוגדת!"  הוא משך אותי אליו שהתחלתי להתרחק ממנו.

"נו טוב...."  אמרתי והתנשקנו נשיקה פרועה.

"הי!הי!הי!"   דייב מחה.  "תוריד ממנה את הידיים המטונפות שלך."   הוא אמר והסמקתי ועיוותתי  את שפתי.   דייב חייך –כאילו אישר שנמשיך.  וזה  מה שעשינו.

אחרי שסיימנו כולם כבר התחילו לסדר אחרי כל הבלגאן שעשינו ואני עליתי לקחת דברים.  הכנתי בגדים למחר כי בטוח נצא לאיפשהו,בגדים לשינה-סתם חולצת T  ומכנס רופף טיפה, בייבידול-סתם בשביל הקטע. אני לא הולכת ללבוש את זה!  חח דייב קנה לי את זה ליומולדת הקודם שלי. ארנק,פלאפון,איפור, כפכפים וירדתי לסלון.

חלק הלכו כבר הביתה להתקלח ודאגי,דני ואשלי חיכו לי כי הם התפצלו לשתי מכוניות.

"זזים?"   אמר דאגי.

"כן." חייכתי והם קמו.

נתתי לדייב נשיקה וכמובן שהזהרתי אותו שלא יכנס לי לחדר וישמור על יולי הכלבה שלי.היא כלבת פאג סיני שמנמונת כזו. בדרך כלל היא לא עושה הרבה רעש. 

"ביי"  חייכתי אל דייב ויצאנו.

בדרך לבניין של דאגי ודני עצרנו אצל אשלי בבית כדי שתיקח דברים אז נכנסתי איתה והבנים נשארו באוטו.

"ואי כמה זמן לא הייתי פה.."  הסתכלתי מסביבי.

"כן.  שנים.!!"   היא פתחה את עיניה והתחלנו לצחוק    "גם כן שנים!   רק אתמול היית היית פה!"  היא גיחכה.

"טוב יאללה.  הם עוד יכולים לנסוע ולהשאיר אותנו פה!"  זירזתי אותה.

"בסדר, בסדר. " היא נכנעה והלכה לחדר.  אני בינתיים הלכתי למטבח וחיפשתי לי איזה חטיף או משו לאכול .  לחשוב שהייתי יכולה להכניס משהו לפה אחרי כמות הפיצה שאכלתי.

"יאללה בואי."  היא יצאה מהחדר לאחר כמה דקות והלכנו.

נכנסנו לאוטו והבנים השתתקו.

"מה.... קרה.? "  הסתכלתי לא מבינה על דני ודאגי ששתקו .

"יאו!  דובונייים!! "   דאגי צווח מאושר כאשר ראה את שקית הדובונים שכמעט סיימתי אצל אשלי.

"הי!  " חטפתי את זה מידו .    "תגיד לי קודם מה יש לכם ואז תקבל!"  צמצמתי את עיני.  מה שגרם גם לו להסתכל עלי ככה.  כמובן שאני נשברתי בסוף ועשיתי פרצוף עצוב ואז הוא התנפל עלי והתחיל לנשק אותי בעוד אני צוחקת.

"תירגע!  אני כבר לא יכולה לנשום!"   הצלחתי להגיד בין הנשיקות.

"אני לא יכול"   הוא החזיר באותה דרך שאני אמרתי.

"מעצבן!"  מלמלתי ונישקתי אותו אני, והוא המשיך כמו מיקודם.

"נו אולי די!?  אני לא יכול לראות את זה יותר!  תפסיקו!  אשלי, תפרידי אותם!!  אני לא יכול יותר!!"   דני צעק פתאום ואנחנו צחקנו והמשכנו.   אשלי נשקה לדני בלחי ולחשה לו משהו שלא הצלחתי לשמוע וראיתי אותו מחייך דרך המראה .

"טוב דאגי. די.  "   ניסיתי להגיד שוב. אבל לא כל כך הלך לי.   "רציני .  !  אני לא יכולה לנשום!!" הוא הפסיק והוציא לשון המופנת לצד בשובבות.

גיחתי והוא הסתכל עלי עם חיוך קטן.

"אני צריך מקלחת טובה.."   הוא אמר .

"מן הסתם. כל היום היינו בבריכה.."  נאנחתי.

-

"נו דאגי!!!"  צרחתי לעבר המקלחת בפעם המאה.

"מה?"  הוא צעק בחזרה.

"נו צא כבר! גם אני צריכה להתקלח, זוכר?"  אמרתי.

לפתע זרם המים נפסק והדלת נפתחה באטיות.

"דאגי?"  שאלתי בזהירות.

"אה!!!!!" הוא קפץ עלי עירום לגמרי.

"עעעאעע!!!!!!! מה אתה עושה!! דאגייי!!!!"  צעקתי עליו וכיסיתי את עיני.  אבל לו זה לא ממש הפריע.

"שעבדתי על השכנה שלך זה לא נראה כאילו אכפת לך לראות אותי ככה.."  הוא חייך חיוך מתחכם.

"היה אכפת לי!  נו דאגי! שים על עצמך מגבת.  אמרתי מכסה את עיני ביד אחת ויוצרת לעצמי דרך לראות מהצד את המגבת. התקדמתי לכיוון הכיור, איפה שהייתה המגבת והחלקתי מהמים שדאגי הדביל לא ניגב אחריו.

"אחחחח!!"  החלקתי על היד.  

"ואי את בסדר?"   הוא רץ אלי , לוקח את המגבת ומנסה להקים אותי בכוח למרות שלא שיתפתי ממש פעולה.

"דאגי די!  זה כואב לי."   צרחתי עליו מרוב כאב והוא נרתע לאחור. 

"את בסדר?"   הוא שאל בעדינות

"לא אני לא בסדר. אני נראית לך בסדר?   דאגי כואב לי!!"  מחיתי.

הכאב היה נורא. התיישבתי על הרצפה הרטובה ונשענתי על אחד הדלתות של הארונות.

"בואי..  "  הוא ניסה להרים אותי.

"נו לא דאגי..! לא! "  אמרתי בשקט והורדתי את ידיו ממני בעדינות.

"להביא לך קרח או משו?  "  הוא שאל בדאגה.

"לא.." מלמלתי.     אחרי כמה שניות של  ישיבה בשקט התחילו לצאת לי דמעות.

"אווו  אנד די. אל תבכי."  הוא אסף אותי אליו בחמימות למרות שהוא היה בעצם רטוב כולו .

"אחח"   פלטתי .    הוא הסתכל עלי לא מבין.    "היד.."  חייכתי אליו בהתנצלות.

"בואי."   הוא קם ומשך אותי איתו.

"לאן?"  עמדתי מולו מחזיקה בשייש  כדי לא להחליק שוב.

"הולכים למיון.  זה לא סתם כואב לך כל כך. בואי נבדוק מזה."   הוא אמר.

"לא, דאגי אני שונאת בתי חולים! אני בחיים לא ילך לש-"   אמרתי ונקטעתי על ידי דאגי שהרים אותי לפתע על ידיו והניח אותי על המיטה בעדינות.

"חכי. אני רק יתלבש ונלך."   הוא אמר והלך לארון והוציא בגדים והתלבש מולי.

נאנחתי.  זה כל כך כאב.  הנפילה, ההלם.  יותר ההלם מהנפילה אני חושבת.. 

"יאללה בואי."   הוא הושיט לי את ידו ותפסתי בה .

יצאנו ולקחנו מדני את המפתחות, לא לפני שהוכרחנו להסביר לאשלי בפירוט מה קרה והיא מיהרה לתת לנו אותם כי דני שונאת שדאגי נוסע לו באוטו.

-

הגענו לפתח של הבית חולים.  חששתי.  אני שונאת בתי חולים!  שונאת!  לוקמיה ארורה!! 

"אל תפחדי.  אנחנו רק בודקים מה הכאב.  לא משו רציני." הוא חייך חיוך מעודד ונכנסנו.

הפנו אותי לצילום וגילו שיש לי נקע מדרגה 2 ביד .  סתם שמו לי תחבושת ודבר כזה שכורכים סביב הצוואר וזה מחזיק אותה.

יצאנו מהבית חולים בשתיקה ונכנסנו לאוטו.

"ממש יופי!"   שברתי את השתיקה.

"מה?"   הוא אמר והתניע את האוטו.

"עדיף כבר בלי התחבושות! אני שונאת את זה.  מזה עוזר בכלל?!"  התפרצתי ודאגי נראה מבוהל.  

"לא יודע  ..  אבל זה עוזר.."  הוא ענה והתחיל לנסוע.

נאנחתי והייתי עם פרצוף סובל כל הנסיעה .  אני בעצמי לא יכולתי לסבול את עצמי עם הפרצוף הזה.  מעניין איך דאג הצליח.

-

"די!!  אש!  דיי!"   דני רץ וצעק בכל הבית.

"אבל דני!!  נו...  זה יפה!"  היא חייכה חיוך מתחנף.

"  כן. יפה לך אולי! לא לי!!"   הוא מחה.  "תעיפי ממני את הבייבידול הזה שלך!  אני לא הולך ללבוש אותו!  "  הוא רץ לחדר שלו ונעל את הדלת.

"אוף.."   אשלי אמרה בקול כדי שהוא ישמע.

 היא חייכה לעצמה חיוך רחב.   "סוף סוף המקלחת שלי!!!  "   היא מלמלה לעצמה ונכנסה לאמבטיה של דני.  " אני גאון!  פשוט גאון!"  היא אמרה לעצמה והתחילה להתפשט.   פתאום ראתה את דני יושב בתוך האמבטיה ובוהה בה.

"דני!!   חתיכת מציצן!  צא מפה!!"  היא צעקה וכיסתה את עצמה במגבת.

"ידעתי את התוכנית שלך כל הזמן הזה!!  ככה את רוצה לגנוב לי את האמבטיה?   איזו גנבת את !  אני גאה!!"   הוא ניפח את החזה שלו.   אשלי הסתכלה עליו מוזר.  "מה!?  גם לי יש ציצי! "   הוא אמר  והיא התחילה לצחוק.

"טיפש שלי.."  היא נישקה אותו.

"טיפש?   חשבתי שאני יותר מזה בשבילך."   הוא אמר בעצב.

"אתה יודע שאתה יותר מזה בשבילי!"  היא אמרה.

"לא אני לא יודע!!"   הוא מחה

"אתה כן יודע!!"  היא אמרה

"אז מה אני?!"  הוא הסתכל עליה במבט בוחן.

"אהובי..."  היא חייכה חיוך קטן. 

פתאום התחילו לצאת לדני דמעות . ועוד ועוד דמעות.

"דני?  אתה בסדר?"   היא שאלה אותו מנגבת לו את הדמעות.

"זה כזה רומנטי."  הוא התייפח והיא הסתכלה עליו מוקסמת.

"דני!!"   היא קפצה עליו ונישקה אותו.   "אני אוהבת אותך!"  היא אמרה בלחש שהם התנתקו.

"גם אני אוהב אותך.   אבל אל תגלי לאף אחד. "  הוא לחש לה באוזן והיא הרגישה את חיוכו.

"אני לא אגלה לאף אחד..  אל תדאג"  היא חייכה.  

הוא קרץ לה והיא בתגובה חיבקה אותו .

-

נשכבתי על הספה של דאגי וחיכיתי שהוא יסיים להתקלח.  רציתי גם להתקלח.  הרגשתי מגעילה אחרי היום הזה.  יותר מידי מים..

הסתכלתי על היד שלי ונאנחתי.  אני שונאת את עצמי. למה אני כזו...  קלוצית?! 

אני לא יכולה לסבול את התחבושת הזו יותר! היא גם מגרדת! איך אני אמורה להתקלח עם הדבר הזה?!

 הורדתי אותה מהר וזה טיפה כאב  אבל יהיה בסדר..

"דאגי,  אתה מוכן לצאת כבר? אני גם רוצה.."  יללתי מאחורי הדלת של האמבטיה.

"שניה מאמי.  אני כבר מסיים.  מה שלא תעשי. אל תיכנסי אני צריך לנגב פה קודם."

חהחה..  ממש יופי. עכשיו הוא צוחק עלי.   

התיישבתי על הרצפה ליד הדלת והנחתי את ראשי על ברכיי.

כעבור שתי דקות הוא יצא במגבת על הפלג התחתון שלו.  ואי הוא כזה חתיך.  הפנים שלו. הגוף שלו.  האופי שלו..   הוא כזה מושלם.

"אנדי מה את עושה?"  הוא הסתכל עלי. "קומי..  רצית להתקלח לא?"  הוא חייך.

"איפה התחבושות שלך?"  הוא נלחץ והוריד את חיוכו.

"  אני לא יכולה יותר להיות עם זה. זה מציק לי."  יללתי וקמתי מהרצפה.

"עכשיו את שמה את זה!  עכשיו!"   הוא הרם את קולו  ובאתי וחיבקתי אותו.  ראו שהוא לא הבין מה אני עושה אבל רק רציתי לחבק אותו. הוא כזה מקסים.   הוא חיבק אותי בחזרה ונתן לי נשיקה קטנה במצח.  הוא היה  יותר גבוה ממני בעשרה סנטימטרים בערך..  אפילו טיפה יותר.

"אפשר לשים אותם אחרי המקלחת?"  שאלתי שהתנתקנו.

"אבל את שמה!  אל תעשי הצגות כי זה לא יעזור לך!"  הוא נפנף באצבע המורה שלו בחומרה .  תפסתי לו את היד והורדתי אותה בעדינות .

"דאגי.. תגיד,  זה לא נראה לך טיפה לא בסדר שאני איתך ישר אחרי שנפרדתי מסטיב?"   הבטתי בו תשושה אחרי היום.

"אני חושב שתעשי מה שטוב לך. תעשי מה שאת מרגישה."  הוא חייך חיוך מעודד, נתן לי נשיקה קטנה והלך.    כמה שהוא תינוקי לפעמים, הוא תמיד מקשיב ויודע לתת עצות טובות.

נכנסתי למקלחת.  ורחצתי את עצמי טוב טוב.  הרגשתי עייפה ומותשת.  אפילו לא היה לי כח לחפוף את השיער.  אבל כמובן שחפפתי.

אחרי שהתלבשתי יצאתי מהמקלחת והלכתי לסלון.  דאגי לא היה שם.

"דאג?"   שאלתי לפני שניה לפני שפניתי למטבח.

"כן?"   הוא ענה .

"מה אתה עושה?"  נכנסתי למטבח וראיתי אותו עם מחבת ביד.

"שקשוקה."  הוא חייך.   "בא לך?"   הוא שאל.

"כן. "  חייכתי בעייפות.

"ביטלתי את ה 'מסיבת פיג'מות' .."   הוא אמר

"למה?"  התיישבתי על אחד הכיסאות בר הגבוהים .

"את עייפה.  רואים עליך"  הוא חייך חיוך קטן.

"תודה"   חייכתי בחזרה.   "תגיד..אתה בטוח ש..."   התחלתי להגיד 

"ש...?"   הוא ניסה לדובב אותי.    

"ש....  אתה יודע לבשל..?"  שאלתי בזהירות.

"לא.."   הוא אמר בפשטות.

"לא?"   שאלתי בהפתעה.   "אז מה אתה עושה עכשיו? רגע, אני השפן ניסיונות שלך?!"  התפרצתי.

"לא ממש.  אבל אני יכול לסדר את זה את יודעת..   וב-לעשות שקשוקה אני דווקא טוב.  אפילו טוב מאוד.  אמא לימדה אותי"  הוא אמר בגאווה.

"טוב לדעת."    גיחכתי.

"טוב זה מוכן."   הוא אמר.   "יש לך כח להביא צלחות מהארון?"   הוא שאל בחצי חיוך

"כן."  הלכתי והבאתי.  אני יודעת איפה כל דבר נמצא בבית הזה.  אנחנו לא מכירים מהיום זוכרים? ;)