ווואי כבר פרק 20, זה נשמע כ"כ הרבה אבל הסיפור עצמו עדיין ארוך
מי היתה ב 1.4 בסנטר ? אולי ראיתן אותי ואת הכיעור שלי X:
טוב קיצר אני לא מעניינת ><
"בואו נראה "סקס והעיר הגדולה" אמר ביל וכולנו הסתכלנו עליו "מה אתם מסתכלים?" הוא שאל והלך צעד אחורה "מה אתה נבהל?" שאלתי אותו "לא יודעת מה איתם אבל מבחינתי זה אחלה רעיון" אמרתי לו "ובגלל שאני הבת היחידה" התחלתי לומר "רגע, אני לא הבת היחידה אבל שיהיה" הוספתי וארבעת הבנים מלמלו דברים בסגנון של מצחיק מאוד "אז קיצר אני מחליטה מה רואים ואנחנו רואים "סקס והעיר הגדולה" אמרתי וחייכתי "שיהיה.." אמר גיאורג "לי לא אכפת" אמר גוסטב "ביל תשתדל לא לבכות, טוב?" אמר טום והחל לחפש את הדיסק של הסרט "מצחיק מאוד" ענה לו תאומו וגילגל את עיניו. טום שם את הסרט והתחלנו לראות אותו עד שלפתע הטלוויזה כבתה. "אוקי מי כיבה את הטלווזיה?" שאלתי "נו בדיוק בקטע היפה" התבכיין טום "ועוד אני הבכיין" לחש לי ביל וחייכתי "נו עכשיו רציני" אמר טום "מי כיבה?" "לא אני" אמר גוסטב והרים את ידיו כדי להראות שהשלט לא אצלו או בהישג ידו "מה אתם מסתכלים עלי?" שאל גיאורג "זה לא אני" הוא התגונן. "אז מי זה? זה כבר לא מצחיק !" אמרתי והתחלתי להתעצבן "נו זה לא מצחיק" אמר טום ולפתע נכבה האור "נו מה אתם רציניים?" שאל גוסטב "לא אנחנו צוחקים" אמר ביל וסינן בשקט "דביל" "אני יכול לשמוע אותך אתה יודע" אמר לו גוסטב "כן?" שאל ביל שלא היה לו מושג מה לומר "ואיך אתה מרגיש לגבי זה?" הוא הוסיף לאחר כמה רגעים של שתיקה "שאתה איטי אחושרמוטה אחי" אמר גוסטב וטום גיאורג ואני התחלנו לצחוק. "אהה כן?" שאל ביל "אממ כן" ענה לו טום ושוב התחלנו לצחוק "אוייש סתמו" אמר ביל והלך להדליק את האור אבל מכיוון שהכל היה חשוך הוא נתקל במשהו ונשמע בום חזק "אחח כוסאמק!" צעק ביל וארבעתנו לא רצינו להתקל במשהו לאכן עמדנו איפה שאנחנו וקראנו "ביל אתה בסדר?" "כן כן, אח הרגל" הוא אמר ושמענו אותו מתיישב "האיי הנה הכסא" הוא אמר וחייכתי לעצמי "רגע, יש לי פלאפון בכיס" אמר גיאורג פתאום. "יופי גאון" ענה לו טום וגיאורג הוציא את הפלאפון שלו והלך להדליק את החשמל "זה לא נדלק " הוא אמר "מה לא נדלק?" אמר ביל והלך לנסות להדליק "אוקי זה לא נדלק" אמר ביל "טוב אז בואו ננצל את המצב" אמרתי וחייכתי "על מה את חושבת?" שאל גוסטב "בואו סיפורים מפחידים" אמרתי "זורם?" שאלתי לאחר רגע "אממ כן" החליט טום להיות אמיץ "יאללה מי ראשון?" שאלתי והיתה שתיקה "טוב אז אני" אמרתי ולקחתי לגיאורג את הפלאפון ושמתי אותו מתחת לפני והאור דולק עלי כמו במדורות.
"שמעתם את הסיפור על הבית?" שאלתי והיה לי ברור שהם לא שמעו אותו כי המצאתי אותו באותו הרגע "אממ לא" ענו לי הבנים "יופי" עניתי וחייכתי "בשנת 1970 היתה ילדה וקראו לה ויולה, היא חיה ביוון בבית גדול בעל 3 כניסות ו5 קומות" "אוו איזה מפחיד" אמר טום "חכה אני רואה אותך משתין בסוף בתחתונים"עניתי לו בחיוך "שיהיה.." הוא גלגל את עיניו "ואז.." אמרתי לאחר 10 דקות "ואז מה?" שאל טום רועד מפחד "אמרתי לך שתפחד" צחקתי "נו נו תמשיכי" אמר גוסטב "אוקי ואז הוא נכנס לתוך הבית ועמד מאחורי ויולה, היא לא שמה לב והוא דקר אותה בלב, הדקירה הזו היא הסמל לכאב שהיא חוותה מחואן" סיימתי בדרמתיות "ואוו.." אמר ביל המזועזע "אבל זה לא הסוף" אמרתי כשלפתע עלה לי רעיון "זה לא?" שאל טום בלחש "לא ולא טומי" עניתי לו "ומאז ויולה רודפת בתי מלונות שונים ברחבי העולם ועושה לנוכחים בהם את מה שעשו לה" באותו הרגע היה שקט ולפתע גיאורג אמר "אההה היא רודפת את המלון הזה" ואני התאפקתי שלא לצחוק "נכווווון" קרא ביל בלחץ "מה נעשה? היא תהרוג אותנו!" הוא נכנס להיסטריה "תירגעו זה רק סיפור" ניסיתי להרגיע אותם אבל הם היו בשלהם. זה היה די מצחיק למען האמת אבל התאפשקתי לא לצחוק להם מול הפרצוף. "לא זה לא" הזדעק טום "זה אמיתי" "תגידו?" שאלתי אותם "אתם אומרים לי אם הסיפור שסיפרתי אמיתי או לא ?" הסתכלתי עליהם ושילבתי את ידיי על חזי ולפתע החשמל הבהב ולאחר שניה נכבה בחזרה. "אמאלה זה כבר לא מצחיק" אמר גוסטב ששתק במשך כל הזמן הזה "תזכיר לי מתי זה היה מצחיק?" שאל טום ולאחר רגע היתה דפיקה בדלת. "מ...מ..מי זה?" שאל ביל בגמגום "מלאך המוות" ענה האיש שעמד בחוץ "נו תפתחו המוות שלכם יגיע ככה או ככה" הוא הוסיף לאחר דקת שתיקה "טוב נו מה זה השטויות האלה?" שאלתי והלכתי לפתוח את הדלת "לללללללא" קרא ביל "אני אעשה את זה" הוא אמר באומץ "טוב, אם אתה מתעקש" עניתי והוא התקרב לדלת ופתח אותה "בווווו!" נשמע צעקה וכולם צעקו "יו דיויד י'דביל הבהלת אותי" קרא טום מהצד השני של החדר לאחר שנפל מהכסא. "מה עובר עלייכם?" דיוויד שאל אותנו "הטלויזיה נכבתה ואז האור נכבה ואז ויולה ואז האור נדלק ונכבה ואז בווו" ענה ביל בנשימה אחרת והיה אפשר לראות שהוא נסער מכל החוויה שררה שתיקה עד שלא יכולתי להתאפק יותר ופלטתי נחרת צחוק שאלה הצטרפו בצחוק רועש גיאורג ודיוויד. "מה קורה פה?" שאל טום את תאומו "אין לא מושג אחי" ביל ענה והמשיך להסתכל על שלושתינו במבט תוהה. "רגע.." אמר גוסטב "אתם לא?" "לא מה?" שאלתי תוך כדי צחוק "אני לא מאמין!"הוא קרא והחל לצחוק ביחד איתם "זה רק אני או שאנחנו מחוץ לעיניינים אחי?" שאל ביל את אחיו "שמתי לב" ענה טום בטון נעלב "אבל איך?" שאל גוסטב לאחר שהצחוק נרגע "אוקי.." החל גיאורג להסביר "כשעניתי לפלאפון זו באמת היה ג'זמין , אבל השיחה איתה היתה מהירה כי היתה לי ממתינה מדיוויד וכשעניתי הוא העלה רעיון לעבוד על ארבעתכם" באותה שניה טום, גוסטב, ביל ואני הסתכלנו על דיוויד והוא הסתכל על הים שנשקף מהמרפסת "התחלנו לבנות את התוכנית שלנו, 40 דקות לאחר ניתוק השיחה דייב מנתק את הטלויזיה מבחוץ ולאחר 5 דקות לכבות את החשמל ואז אני צריך לספר לכם סיפור מפחיד אבל בגלל שאני לא טוב בלספר דברים, כמו שאתם יודעים, בזמן מלחמת הכריות ביקשתי מפז שתזרום עם מה שיהיה ומתי שצריך שתספר סיפור שיפחיד אתכם" "ולמה נראה לכם שאני אפספס הזדמנות להתעללות בכם?" שאלתי וחייכתי חיוך גדול "אתם פשוט רעים!" קרא ביל "אתם הוספתם לי קמט" "לא נורא, המייקאפ שלך יכסה את זה" עודדתי אותו והוא גלגל את עיניו ושתק. "אבל אתם חייבים להודות שזה היה פשוט גאוני" אמר דייויד ואני וגיאורג ישר הסכמנו איתו "יש משהו במה שאתה אומר" אמר טום וקיבל מרפק בצלעות מתאומו "מה אתה עושה?" טום נזף באחיו וביל לא הסתכל עליו בכלל "כן זה היה חזק" הוסיף גוסטב "אבל אני חייב להבין" אמר ביל שלא יכל להשאר מחוץ לעיניינים ואני הסתכלתי עליו "מאיפה הבאת את הסיפור ההזוי הזה?" הוא שאל ונשמעו קולות הסכמה משאר הנוכחים בחדר "מהמוח האפל שלי" אמרתי ולאחר שניה הוספתי "מוחעחעחע" "עזבי פז , פרשי בשיא" אמר טום ואני השתתקתי "נו מה נעלבת?" הוא שאל וחיבק אותי "לא נעלבתי אבל שיהיה" אמרתי והוא שתק "טוב בואו נסיים לראות את הסרט" אמר גוסטב וקיבל חמישה מבטים מופתעים "מה?" הוא התפלא "גם אני אוהב את הסרט הזה" הוא אמר ואני חייכתי והלכתי לשים את הסרט.
מקווה שאהבתן D :
שבת שלום וחג שמח, רק עוד 3 ימים נשארו עד החזרה לאכילת הלחם :S
לאביו אול 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
